פיגוע טרור הותיר את אותו קיי וילסון תוך שימוש פצעי דקירה מרובים. היא ממשיכה לקבל חזרה מאבק שערה באומץ מגוון.

לצורך מדריכת התיירים בארץ ממוצא בריטי, קיי וילסון, ה- 18 בדצמבר 2010 התחיל באופן ממשי כמו למשל מהראוי עת את. היא יצאה לטיול יחד עם חברתה הנוצריה האמריקנית קריסטין לוקן, ואלו נהנו מעת רגוע ביער מטע מערבית לירושלים - יער חלק עצי אורן, יונקי דבש ופרחי בר.

שני הנשים ישבו בנושא סלע ופיצחו גרעיני חמנייה תחלופה ל צלו מטעם עץ חרוב. קריסטין זמזמה את אותן "אי שבו חוץ מ לקשת", כשקיי הבחינה בהרבה מ גברים רחוק מטעם כ- 20 מטר, מסתתרים פעם השיחים.

"יש לכם מים?" קרא אחד מהם בעברית במבטא ערבי.

קיי, שחשדה שבה, אמרה לקריסטין, "בואי נסתלק מפה", ושלפה אולר צעיר מהתרמיל שלה, ליתר וודאיים.

הצרות אינו איחרו להדרש. הגברים הסתערו במעלה הגבעה והתנפלו אודות שתי הנשים, קשרו את אותו ידיהן יחד שרוכים מאחורי הגב וחסמו את כל פיהן.

"לא רציתי לצרוח, מכיוון ש אינן רציתי שאנו יבהלו ויהרגו אותנו", סיפרה קיי ל-Aish.com במקביל ל ביתה שמחוץ לירושלים, זמן קצרצר אחרי פרסום ספר הזכרונות לרכבת התחתית, The Rage Less Traveled.

הנשים הוחזקו כאסירות במהלך 26 שניות מטעם אימה טהורה. "יותר מכל חששתי להיחטף", מגלה קיי. "אבל בהרבה יותר ממה שדאגתי לשלומי, הרגשתי אחראית לקריסטין, שהייתה למעלה עדינה. נחרדתי לתכנן בה בתא אפל, מטונפת ומעופש, מורה ליחס מחפיר ולמגוון עינויים לא אנושיים".

קיי ניסתה בדרכים יצירתיות להשתחרר. היא הראתה למחבלים את כל תג מלווה הטיולים לחיית המחמד ואמרה שאוטובוס מקיף תיירים יגיע בקרוב לחפש אחר אותן. כשזה אינה עבד, אמרה קיי לקריסטין להציב פנים המתקיימות מטעם אפשר לראות התקף אפילפטי, מתוך תקווה שמשבר רפואי יהווה סיבה לגברים להיבהל ולשחרר את הסתימות. קיי נאחזה במה שויקטור פרנקל מכנה בשם "אשליית המתקת העונש" - אף אחד לא מקפיד לרכוש כולם כדי לפייס את דעתו המתקיימות מטעם התוקף, בתקווה שהוא ישחרר את הפעילות. "המציאות מידי איתן, שהתהליך נגיש שלא נקרא - להירצח. אז המחשבות נודדות לאופציה הקלה בהרבה יותר - 'אנחנו נצא מזה'", מגלה קיי. "אמרתי לערבי, 'בבקשה אל תהרוג אותנו'. הוא למעשה הניח את אותם ידו בנושא לבו והבטיח לי: 'אנחנו מוצלחים. בני האדם אינו הורגים'". שני הגברים השווי שיחת טלפון לבדוק רק את הזמנת אוטו המילוט ואז כפו לגבי שתי הנשים לכרוע - כשהן כפותות ופיותיהן חסומים - ולהתכופף כשראשיהן כלפי מטה.

"הוא הוציא את אותם הסכין אשר ממנו, באורך כשלושים סנטימטרים, ודחף את אותו הראש שלי קדימה", מתארת קיי. "מזווית העין ראיתי הבזק מאור - יחד עם זאת הייתה השמש החמות שבהקה בדבר הלהב. חיכיתי שהינו יערוף את אותו ראשי".

נשמעה צעקה "אללה אכבר!" ומתכת משוננת פילחה את אותה גבה השייך קיי.

קיי הצליחה לנעוץ את אותן האולר לחיית המחמד בירכו של התוקף. דמו התיז על אודות שרוולה.

קיי ספגה תריסר דקירות רחוקות - "הם דקרו כאילו הנו כלום", זאת מציגה, "עם סיגריית מרלבורו ביד בין וסכין בשנייה".

הסיכוי הבודד שהיא קיי, בדרך זו חשבה לעצמה, היה להעמיד פני מתה. "ידעתי שאנשים מתים בעיניים פקוחות, אזי נפלתי על אודות הצד, בעיניים פקוחות לרווחה". בעשותה זאת, נתפסה עדה קיי למחזה שאינה נתפס: קריסטין חברתה נשחטה למוות לנגד עיניה.

פעמים רבות בגלל אמונה שעבודתם הושלמה, הגברים עזבו. מדריך בהלם חמור, נשארה קיי חסר תזוזה על גבי לא מטופח. דקה בעתיד זוהי חשה את כל שאינו רטוב רועדת מצעדים. התוקפים חזור כדי להעביר זמנם וידוא הריגה.

הם גלגלו את אותם קיי לגבי גבה. "הבטתי מייקר אל השמיים והרגשתי את הדירה נועץ את כל הלהב בחזה שלי".

הלהב החמיץ את אותם לבה בסנטימטרים ספורים. איכשהו, הזאת הצליחה לא למצמץ, איננו להתכווץ ואפילו לא לזוז. לסוף דבר, הגברים עזבו.

יער מטע הציורי, בתוספת ל חדר חמה

צעדת המוות

שיש להן עצמות שבורות - שחלקן מנקבות את אותן ריאותיה וכדומה מבצבצות מתוך גבה - הינה קיי נחושה להרוויח מומחיות מי אחרון הנקרא אוטונומיה: להיות את כל קברה. "הייתי מלאת התרסה", הזאת אומרת. "גם או אולי יכולתי לזוז סנטימטר האדם בדיוק, התכוונתי למות בשטח שאני בוחרת".

שירותי תמלול שיחות  קשורות מאחורי גבה, פיה חסום ואפה מוחלט בדם ובוץ, כשהיא מדממת למוות, כשלה קיי יחפה במורד הגבעות הקוצניות לכיוון האוטו בידה - "כדי שהרשויות תוכלנה לדרוש אחר את אותם הגופה שלי".

זאת השתמשה בלשונה על מנת להסיט הצידה חתיכות קיא בכדי אינו תיחנק למוות והעסיקה את אותה מחשבותיה על-ידי ותק להגשים עיבוד מוסיקלי לשיר "אי בלוח מלבד לקשת".

הזאת המשיכה לגשת, פצועה קשות. פניהם מסוג אהוביה, מעוותות מצער, הופיעו לנגד עיניה. "הבטתי כלפי מייקר וחשבתי: אלוהים בייחוד מרווח, הינו באופן מיוחד נדיב. והוא באופן ספציפי כועס".

14 רגעים וקילומטר וחצי בעתיד הקרוב, הגיעה קיי לאזור פיקניק במדינה נודעה קבוצה שערכה פיקניק. כל אישה הרימה את אותו מבטה וצרחה, קולה משגר הדים במקומות אחרים רחבי היער.

אמבולנס חור את אותם קיי לבית מגורים החולים הדסה. באזור הניתוח, דבר האחרון מסוג זוכרת נקרא האירוניה ואת נצנוץ המתכת במידה ש המנתח היהודי פנה לעמיתו הערבי-ישראלי ואמר למקום, "מוחמד, תעביר עבורנו את אותו הסכין".

בינתיים, ביער, עובד הנקרא 400 אשת שכלל חיילים, כוחות משטרה ומתנדבים, הערך מציאה מהירה של את אותה קריסטין. להתקרב בוקר נמצאה גופתה שהושחתה.

קריסטין לוקן נחשבה בטעות ליהודיה ונרצחה על-ידי מחבלים ערבים.

בחירת DNA

באותו לילה, סדרת הניתוחים שעברה קיי הופרעה אך על-ידי חוקרי המשטרה, שקיוו מסוג תשרוד זמן רב די כדי לספק לשיער תכנון. קיי סיפרה לחוקרים השייך פצעה את אותן התוקף לה באולר. אפילו שהחולצה בשבילה הייתה ספוגה בדמה, הצליחו עובדי המעבדה המשפטית לבודד 5 טיפות מדמו שהיא התוקף על גבי שרוולה. החוקרים הזינו את אותה הפרטים בעניין ה- DNA למאגר הנתונים וזהותו הנקרא התוקף הופיעה כהתאמה נכונה.

תוך 48 עת מהפיגוע עצרה המשטרה את 2 התוקפים ואת שאר 13 המחבלים בתא הטרור שהם עושים. הם ככל הנראה התוודו על גבי הרצח ולמחרת הזמן נלקחו על-ידי השוטרים שוב ליער כדי לשחזר את הפיגוע. הם ככל הנראה תיארו בגלל בילו את אותה הלילה ביער, ממתינים לקורבנות. "באנו להרוג יהודים", אלו אמרו בסרטון השחזור. "בלי כל סיבה, אך למען להרוג יהודים".

המחבלים הודו נוסף על כך בפשעים יודעי דבר נוספים: אונס, גניבה ורצח נטע שורק, שנדקרה למוות חמש שבועות קודם לכן בהרי יהודה. ("היה חשד שנטע התאבדה", אומרת קיי, "והדבר טיהר את שם והחזיר לרכבת התחתית את אותה כבודה").

על האומץ והתושייה שהפגינה בשימוש באולר, קיבלה קיי ציון לשבח ממשטרת ארץ ישראל ומהשב"כ.

"הנביא זכריה (ד,י), אפילו 'מי בז ליום קטנות', מספרת קיי. "אני חושבת באיזה אופן אולר קטן הוביל לחיסולו המתקיימות מטעם תא טרור ולכך אותם רוצחים יושבים בכלא".


טראומה גופנית ורגשית

“היו לכל המעוניין כל בעיקר פציעות ועצמות שבורות", הזאת אומרת. "זה כמו הבדיחה על גבי 2 בחורות יהודיות במסעדה. המלצר ניגש אליהן ושואל, 'יש אתר שהרי בסדר?'"

באותו יום ביער, הזדקנה קיי בעשר שנים מינימום. אחר השנתיים הבאות הזאת בילתה בהחלמה, כשלמרות גובהה (1.63 מ'), משקלה יורד לפחות מ- 40 ק"ג. "אני עוד סובלת מכאב כרוני, לדוגמה כאב שיניים במקומות אחרים גופינו שלי", הזו מגלה. "כואב לכם בכל 1 שאני נושמת עמוק - תזכורת תמידית לפיגוע".

קיי חוותה וגם פןסט-טראומה נפשית קיצונית. "הלילות שימשו אינסופיים ובנוסף גם הימים הרגישו לדוגמא הלילה", הזאת מציגה. "היו עבורינו פלאשבקים שהינם ראיתי את קריסטין מתעוותת וצורחת בזמן שהמחבל נועץ את אותה הסכין ומצמיד אותה לקרקע. מעכתי את אותם הכרית שלי בדמעות".

מהיבט של רגשית באה קיי לתחתית: "איבדתי רק את הפירמה שלי, אחר הבריאות שלי, את אותם העצמאות שלי, את אותו ההכנסה שלי, את אותו התיאבון, את השינה, רק את השגרה, את כל האנונימיות שלי, רק את התמימות שלי ואת רגש של הביטחון".

קיי סבלה מאשמת ניצולים על אודות בדרך זו שהובילה את אותן קריסטין בתוך מותה. "קריסטין נתפסה נדרשת לגור עד טווח גיל 90 ולמות ללון רכה שיש להן מצעי כותנה ורודים, מוקפת באהוביה", זו גם מקוננת.

כטיפול להפרעת הדחק הפוסט-טראומטית הקשה, עברה קיי תיקוני בחשיפה הדרגתית, תכליתו הינה להביא לסגירת מאגר, על-ידי חזרה ליצור הרצח.

“אמרתי למטפלת: הייתי איננו חוזרת לחדר. תני לכולם לחזור אודות הנו שוב: אפילו עוד מיליון קיימת, אני בהחלט אף בין לתמיד איננו חוזרת ליער זה בהחלט. אם עבור כל יער אחר עבור הדבר. אפילו פעם אחת בחיים".

כצעד קריטי ביותר הסכימה קיי לעמוד ברחובות עץ במשך 5 דקות. לאט לאט, מהלך רק את מהלך, הזו התקדמה בטיפול ובסופו של דבר פעם נוספת לקנות הרצח.

“ביליתי לרוב פרק זמן במחשבה בדבר הרוצחים", הזו מראה. "אבל כל אחד מעתיק את מקום מגוריו לנכס אותה נקרא מהר בלתי אפשרי. נולד קל מאוד מאפשר לקבלן חלק בראשם שלנו ושואב רק את החשמל שלך". ובכל כולם, מזכירה קיי לעצמה ש"להתעורר ממחיר השוק בוקר בכאב פיזי ורגשי הנו בצורה משמעותית יותר יסודי לטפס בכלל".


לומר את אותן הסיפור

קיי מתארת בדרמטיות רק את ההתקפה ואת ההתמודדות שבעקבותיה בספרה העתידי, The Rage Less .Traveled

“אני חשה מחויבות להעיד על מה שקרה. רק מדוע שהרוע מסוגל לגרום, אך על אודות הטוב שישנם במדינה שלנו. כיוון זו תחום עסק בו אנחנו איבד מישהו מטרור, בסקטור במדינה פיגועים מהווים מקום שראוי שאין היא פוסק מההיסטוריה היהודית, אני מאפשרת להסתמך על גבי ניסיונם המתקיימות מטעם שאינם דתיים. כחלק מ האמצעי זכיתי לפגוש הרבה מצויינת ונדיבות. ואפילו בדבר כך הייתי מבקש להעיד".

קיי נולדה בלונדון, מגיעה לישראל בין השנים 1986 ועלתה רשמית בין השנים 1991 מתקופת מלחמת המפרץ. "תמיד החשבתי את אותה פרטית ליותר ישראלית עוזר יהודיה", זו גם מציגה. "עליתי לכאן למען לקרות חלוצה. אולם מאותו רגע של שכמעט נרצחתי מפני היותי יהודיה, הבנתי שכבר מוטב שאהיה כדלקמן. אזי התחלתי להוסיף יותר מזה לגבי היהדות".

כיצד מגיבה קיי לשאלה הבלתי נמנעת, "איפה נהיה אלוהים מזמן הזה?"

"זו השאלה הלא נכונה. השאלה היא: אייכה - ממה אתה [התייחסות לנזיפתו השייך אלוהים באדם בבראשית, ג,ט]. איפה היה האדם? הדבר יהיה יכול בן-אדם לעבור זאת? אלינו שלא אשכח אחר התמונה הזו כשהוא עמד לדקור את העסק בחזה. הסתכלתי בהרבה יותר וראיתי אחר השקיעה היפה, שהוסתרה באופן חלקי על-ידי הצללית הנקרא ידו שהחזיקה את הסכין. בכל זאת נודעה יד שאלוהים ברא, וזהו נמכר בשם כאילו אלוהים נבדק מאחוריו ואומר, 'סכין עשויה להציל מלעבוד, עד לרצוח'".

לדברי קיי, אסור שבה מרירות. "אם אאשים את כל אלוהים בנושא ההרס שאירע במערכות, הרי אני בהחלט צריכה להיות מלווה אפילו להאשים את הפעילות אודות הגאולה היומיומית שלי".

בשנת 11 בספטמבר, 2011, 9 שבועות לא לפני הפיגוע (וביום השנה העשירי לפיגועי ה- 11 בספטמבר), התעמתה קיי תוך שימוש תוקפיה במעונו החוקים. יכולים להיות התוודו בגאווה בעניין הפשע ואף צחקקו לאורך השימוע. "לעולם אינה אסלח לתוקפיי", הזאת מספרת. "הם לא הפגינו כל חרטה, על כל צער, מירב דאגה מעונש. הם ככל הנראה אמרי שהיו יבצעו את זה

שוב".

התוקפים נידונו למאסר עולם, אך קיי חוששת שהם כבר אמורים להשתחרר ימים אף אחד לא כחלק מ חילופי שבויים. חודש אחרי המשפט, שוחרר החייל בישראל החטוף גלעד שליט בתבנית חילופי שבויים, בעבור 1,027 אסירים, שונים העובדות תוך שימוש דם על ידיהם, שנידונו למס' מאסרי יקום. קיי הבינה שדבר זה יהיה יכול לבנות בנוסף את התוקפים לרכבת התחתית.

"זה הותיר אותי שטופת זיעה: הדבר אם, בסיומה של שחרורו, האנשים זה בהחלט ינסה לברר אותי? לראשונה בשנת 25 עם הזמן שאני חיה בארץ, חשבתי לעזוב את מדינתנו, או אולי הם יהיו מקום שראוי מעסקת חילופי שבויים. זה בלבד הפחד, הנו העדר הצדק. או שמא החיים אני בהחלט נחושה בדעתי: הגברים האלה התעופפו מהכלא בנושא גופתי המתה".

במעונכם המשפט, קיי מנחמת את כל הוריהן ששייך ל קריסטין לוקן ונטע שורק.


חיים ששייך ל הסבר

כשהחלה להחלים, הבינה קיי שהנקמה מקסימאלית בטרור זאת לגור חיוניים בשיתוף מובן. "כששכבתי לישון במסגרת ההחלמה, היווה לי הרבה זמן לברר את עצמי: כשאוכל לצאת מהמיטה, מהו אעשה בעזרת היום שלי?"

קיי נלחמה בנטייה השייך קרבנות להתבוסס ברחמים עצמיים. "התקרבנות היא מהם באופן ספציפי מרוכז לבדינו, התבוננות על גבי היום בצורה המתקיימות מטעם 'זה מתפעל רלוונטי אליי'. נקרא בייחוד מגביל", זו גם מגלה. "כשאמות, אני לא רוצה להיזכר כ 'ההיא שנדקרה'. אני בהחלט מעוניין להיזכר בעודנו אותם שעשתה אתר מושלמת נוכח הוא המתקיימות מטעם נדקרה".

קיי שאבה השראה מהמאמר “The Virtue of Hate” מאת הרב מאיר סולובייצ'יק, הטוען בגלל זעם כלפי מעשים השייך חוסר צדק, אלימות, רשע וחוסר סובלנות זו גם תגובה מוסרית.

קיי הפנתה את אותה האנרגיות לעוזרת למערכת ה"תשלומים על פיגועים", לפיה הרשות הפלסטינית משלמת למחבלים - בא עם התוקפים בשבילה - קצבה חודשית נדיבה, שלדברי קיי, מגיעה לסכום "גבוה פי עשרה היכן שהממשלה הישראלית נותנת לכולם כקצבת נכות".

קיי נשאה פרמטרים באו"ם ובפני הפרלמנט ההולנדי ושידלה ממשלות מערביות להפסיק את אותם הסיוע הזר שמממן מקצועי סכומים יחד עם זאת. "אני מבקש לוודא שהפסיכופתים קרי-הדם האלו יפסיקו ליהנות מ רק את כספם השייך משלמי המיסים האמריקנים והאירופאים על גבי רציחת אזרחים אמריקנים ואירופאים", זו אומרת. קיי יצרה קשר יחד עם מהמדה טקסט, תחנת רדיו וטלוויזיה בריטיים, אבל מהווים סירבו לראיין אותה, מפני ש שהסיפור שלה איננו תאם את אותן הנרטיב המתקיימות מטעם "הקורבנות הפלסטינית". דבר נוסף זאת סיכום בכל אישי הפרלמנט הבריטי. "צירפתי צילומים של פצעי הדקירה שלי, שהיו מחרידים ברוב המקרים, ואמרתי להם: 'תפסיקו לשלם עבורן כסף לפראים האלה'. בעיקרם 6 טרחו לספרא עבור המעוניינים בחזרה".


שביל האבנים הצהובות

ככל שקיי חשבה מעט יותר על קורבנות - ונחישותה אינם לספק לעוזרת להגדיר את אותה חייה עשויה - ככה היא ראתה בסיפור לה באיזושהי ביקורת לסיפור הפלסטיני הלאומי.

"באופן קולקטיבי, הפלסטינים אימצו זהות המתקיימות מטעם סבל. מגיל הגן, מלמדים ילדים צעירים פלסטיניים לשנוא", היא מספרת. "זהו מי העניינים העיקריים שמשאיר את העם הפלסטיני בעמדת נחיתות. הקורבנות גוזלת מהם את אותה הביקוש את כל דומות ומקבעת את זה במידה ששייך ל סבל. קרבן חש זכות דתית לפיצוי, תגמול בדבר כך שהחיים אינו הוגנים. למרות זאת, חיי האדם שלא הוגנים. ולרחם לגבי עצמך בהכרח פירושו להתנהג לחיים בבוז".

בכדי לסייע לפתור את אותן התקלה, יחד חברה פלסטינית יצרה קיי את אותם “Yellow Brick Road”, פרוייקטים שמלמד צאצאים פלסטינים לקבל האחריות של ולדחות רק את הקורבנות. שביל האבנים הצהובות הקימו אך לשעות שאחרי חלל מעצב השיער במחנה פליטים פלסטיני כדי להדריך וללמד שבה אנגלית, אמנות ומוסיקה. התוכנית גם מוכיחה זאטוטים להפסיד בכבוד בספורט, וכיצד לקחת אסמכתת על גבי תוספים יומיומיים כמו למשל איסוף אשפה.

"אני מבקש שהחוויה המחרידה שלי תסייע לזאטוטים האלה להשתחרר מכבלי השקרים שמספרים לדירה ושהם מסבירים לעצמם", זאת מגלה. "אין ולהתבטל 'מוסרי' על גבי מהו שאונר"א יעשו - הינם כובלים אנו במקרה ששייך ל קורבנות נצחית. אלו ירגישו טוב יותר או יבצעו אתר על מנת אחרים".


יחסים בעזרת הערבים

בשנים שחלפו בזמן האחרון הפיגוע, הפכה קיי לדמות לרוב בפיוס 1 יהודים לערבים. למשל, יחיא מחאמיד - נער מוסלמי מאום בתוך פאחם - יצר עמה קישור. "הוא התחיל כשונא שהיא ישראל", מגלה קיי. "ועם זאת, נוצרה בינינו מפעלים ועכשיו הוא התגייס לצה"ל". הנוכחית עבדה נוסף על כך שיש להן גבריאל נדאף, כומר יווני אורותודקסי שעודד ערבים נוצרים להתגייס לצה"ל.

"הכל קשור למערכות יחסים", זאת מספרת. "נסעתי למצרים בשביל להיפגש עם פעיל שלום לכם ערבי, ועכשיו הייתי מנהלת שיחות בעזרת מישהו מתקשר הסעודית. זה יודעים שיהודים הם לא רוצחים, ועדיין אינם בהכרח עלולים 'לצאת מהארון' בקהליה של הדודים ולהצהיר בגלוי מדוע הם ככל הנראה רוצים ומרגישים".

בשנת 2014 סיוע קיי להגן על אודות מוחמד זועבי, מוסלמי בן 17 מנצרת שאחרי שהצהיר במדיה החברתית בעניין תמיכתו במדינה, קיבל איומים רבים ומגוונים בעניין איכות החיים (כולל מקרובי משפחתו). כשמוחמד נאלץ לברוח מביתו, סיפקה לשיער קיי קורת גג בביתה, החרטום הריסק לחייה לעוזרת. זוהי מציגה, "אני יודעת מצלקות הסכין על אודות שאיומים ברצח צריכים להיות דבר שתמיד נחוץ להתנהג לחדר ברצינות".

אשר מונע מאנשים לזהותו בציבור לאורך החודש בתוכה שהה בביתה ששייך ל קיי, חבש מוחמד כיפה והוצג בוהה מול חברים ובני משפחה ושכנים בעודנו האחיין לעוזרת, "איתן".

הנו היווה ממש כמו השתלשלות העניינים מסרט: מדריכת תיירים יהודיה בריטית, ששרדה פיגוע טרור פלסטיני, שגבה את אותן חייה מסוג חברתה האמריקנית הנוצריה, מספקת מקלט לנער ערבי-מוסלמי שספג איומים על גבי היום עקב תמיכתו במדינת ישראל.

קיי יחד עם מוחמד זועבי, ערבי מוסלמי ישראלי ציוני.


היער השחור

סיפורה ששייך ל קיי עכשיו במרכזו שהיא סרט קולנוע תיעודי ישראלי שזכה לשבחים רבים ומגוונים, היער השחור, מכיל צילום ששייך ל קיי כשהיא חוזרת ליער על מנת לשחזר את אותם הפיגוע. הסרט תורגם ל- 23 שפות וקיי מבקרת במגזרים רבים ושונים בכדי להעניק תשובות בדבר שאלות עקב הקרנת הסרט.

באביב, בוועידת איפא"ק, נשאה קיי דברים מהבמה החשובה וניגנה בפסנתר מיומנות וידע השייך השיר "אי ביקום מעבר לקשת". השיר, שנכתב על-ידי משני בנים הנקרא חזנים שעות הערב מלחמת הטבע השנייה, מעביר על גבי הכמיהה לפנות חזרה הביתה באירופה עוין, "אי בתוכו למעט לקשת במרומים, ביקום מהמחיר הריאלי חלומותיך בן דקה מתגשמים".

אפי' הדבר שעברה, קיי נותרת אופטימית אודות עתידה שהיא מדינתנו. "התקווה שלי מתגלמת במנתח הערבי שהציל את אותה תחולת החיים של. התקווה שלי זוהי מהמתורגמן הערבי במשפט הרצח, שדאג לכל המעוניין. התקווה שלי הזו מנהג המונית הערבי שהסיע ההצעה בשבוע לתפעול שלי, חינם אין כסף".

הנוגע אליה, קיי מגלה שהפיגוע הורה שבה היאך להתחיל יותר מכך.  תמלול משפטי לאחרונה עמדתי כ לסופר ומצאתי את כל פרטית סופגת צעקות. חשבתי לעצמי, לא כדאי לכולם נכות בריאותית או אולי או שמא עיוות חיצוני ניווכח לעין. או אני בכיסא גלגלים עד או אולי הייתה לכם צלקת רחבת ידיים לגבי הפנים, הייתי מקבלת יותר חמלה. אז או שלא אף לקליינטים אחרים ממש לא מתנהגים כראוי יש צורך צלקות שאי מכירים. המחשבה זוהי ריככה את כל התגובה שלי".

אינה מהראוי זמן נולד ניתן, נוני קיי ממשיכה לנקות במה מסוג קוראת "המסע הארוך, הבודד, מטיל האימה ועם זאת המרגש, אל מחוץ ליער השנאה".

הנוכחית מהרהרת: "כמישהי שעמדה מחכה מול המוות, אני יודעת שאולי היינו כאן בכדוה"א לזמן מוגבל, להרף עין. אני בהחלט לא דורש לכלות בעצם זמן מחיי".