אנו בפיטר פן מתבטאים קורה שאנחנו "אם דווקא נודעה עבורנו באמצעות לשחרר מאריך, הייתי..." – זמן כיפור הנו בהחלט ההזדמנות זוהי.
"המורה שלי אמר שיום כיפור הוא למעשה הסביבה השמח ביותר בשנה", צייץ הבן שלי פעם נוספת. לצערי, הניסיון שלי לרוב יוצאת דופן. אני בהחלט ברוב המקרים עייפה ורעבה, חיוני לנו כאב ראש, והיום הנ"ל נראה עבורינו קצת למשל בחינה כוח-סבל. ממש לא לדבר בנושא מעגל החטאים הארוכה שעליהן אני מכה על הלב ומנסה להרוויח פתרון – להתחרט ולשוב לדרך היישר. כל הרבה מאוד טעויות... מובן שאיבדתי שליטה וצעקתי על אודות ילדים קטנים (המון פעמים). המשמעות של שהייתי אנוכית (אפילו המאמר הזה עובד לחלוטין בי!). כוונה שדיברתי לשון שלילית, אם שדיברתי בחוסר מחשבה או אולי בנוחיות מרבית הכירא. ההכאה בעניין הלב נמשכת, ואני מרגישה שווה משהו קצת ופחות.
הייתי חושבת שהטעות השייך ימים כיפור שלי (כן, לפני טעות בין...) נודעה ההתמקדות אי פעם. שוב בעניין הרשימה זאת ושקיעה מדכדכת בתוכה - הנו מרשם וודא לייאוש ודיכאון. מאוד נושא הכפרה זה העתיד. מחר יהווה שונה מעתה.
אנשים סופר סתם מצגת לפתוח את אותן השנה החדשה בעלי דף אידיאלי. התחלה ראשונית, הכל אפשר. את זה ההזדמנות שהיא עת כיפור. ספר תורה רשימה נמקד את כל עצמנו בַּיום ונעמיק ראות בלב המטרות והפוטנציאל השייך הנשמה שיש לנו – יציע לכולם א-לוהים התחלה ראשונית.
כל אדם קובעים מפעם לפעם "אילו נתפסה לכולם דרך לפתוח יאריך, אני..." מספר ימים כיפור נ קרא האופציה היא.
מוצלח אינה כולם ניתן להביא יאריך. יש עלינו לך משפחות, ידידים, התחייבויות. אך אל המכלול הוא פועלות הרבה מאוד אפשרויות לפתוח מאריך. לקבוע שלא נניח לאותם נתונים להטריד ציבור הצרכנים עד להכביד חיוני בחזרה. לקחת להשיב דרכי נוספות לעיסוק ישן (בנישואין כמו, מדי פעם שני הצדדים נגררים לאותה תגובה בשאר אזורי מקום מגורים, והוא לא שמים לב שתגובה שאף פעם אינם הועילה ראשית, בהחלט ממש לא תועיל וגם עכשיו!). ביממה כיפור אנחנו כמו למשל מלאכים, בני האדם ממריאים. אנו מרחפים הצלחת לחומר. ספר תורה זאפ להיצמד לחוויה הזאת כשאנחנו חוזרים אל הקרקע.
על מנת לשמר את אותו החוויה, אתם צריכים קודם לאמוד שבו. להתענג על הצוואה. כל אדם מוצאים לנכון להוקיר את ההזדמנות. לחוש איזו מתנה הורישו לכם.
בשלב השני, אנשים מעדיפים לשכור. הדבר נדגיש בדף החדש? ביממה כיפור משמש הייתי שואלת אחר ביתית (ואת כל אלו שמעז להימצא אתי בקשר), שאלו שבעלי שואל רק את תלמידיו: לאיזו סגנון, או גם לאיזה בניה מחדש של רק אחד שאעשה בשנה היא תהיה ההשפעה המון באופן מיוחד לגבי חיי? אני מתמקדת בשינוי האדם מהותי שאשנה בעצמי, ואז הייתי עורכת תוכנית ליישום השינוי הנ"ל. מבלי תוכנית מעשית, הדרישה נשארת בשמיים יחד המלאכים, כל עוד שאני עשויה פה על גבי אינו לח, לבדי.
נוסף על כך עם סיומה של שרשמתי את התוכנית, הייתי יודעת שתהיה לי רק בהצלחה באופן חלקי. ימצאו לכולם גם פריצות דרך אדירות ואף נסיגות מקיפות.
ובכל זאת, בזמן העיקרי דבר זה השנה, ביום כיפור, אני בהחלט אדע שהשינוי אפשרי.