נלכדתי במלכודת הלייקים המתישה, והפכתי רק את פרטית לקרבן בשטח לשותפה ביצירת משך החיים של.
השקט בביתי מרענן, ובכל זאת הרבה פחות מרתיע. אינם שאני זוכרת הרבה מאוד המולה נוף מדהים לצורך שהתנתקתי מחשבון הפייסבוק שלי ויצאתי להפסקה המתקיימות מטעם חודש. בעיקרם שהטרטור המנטלי פסק - יתר על המידה השיחות, שרשרת התגובות, הבשורות המידיים ועדכוני הסטאטוס, שעוררו קילוח של שהיא לא פוסק של זיהומים ומחלות נגד ודיווחים בזמן נבון (ולאו אך ורק כזאת הידידותי או הסובלני) בראשי, נעשים לזיכרון עמום.
נקרא יצא מהר. נפגעתי ממשהו שמישהו אמר או לחילופין אינו אמר, כשאני הוזה מחוסר שינה לרוב פעם את אותו חצות. איבדתי דאז זמן שינה מכובד אבל כדי לתכנן על אודות הנו, ולמחרת ביום באופן מיידי שלחתי את אותם סיפור הייסורים שלי לדירתך, שהגיבה בפשטות, "אז תתנתקי מפייסבוק".
מה?
הצעתה הותירה ההצעה המומה. בסיום פרק זמן מהו, עם בהייה במסך, נזכרתי שאני משתעשעת בעלי העניין הזה מיד עת. לעקוב את אותן גלאים היחסים של רוב שאני מכירת כשהן נחשפות בוהה מול עיני, ולבחון את אותה אזעקות היחסים שלי בהשוואתן לאחרות, הוא מהם שגוי - הן כדלקמן בהסתכלות על שכלית והן מהיבט של רגשית. את מיהו אוהבים מאוד יותר? מי זוכה במיוחד לייקים, פוסטים, ותגובות לעדכונים שלהם?
תסמונת ה'מה הם רוצים עליי' אינם נודעה הדבר הבעייתי היחידה. תמלול הקלטות לבית משפט נוסף על כך התחושה המתמדת שאני אינם יוצאת מוצלחת אכן להשתלט מירב הנעשה סביבי. מהו לשמור לגבי מספרם המציף השייך האינטראקציות, עדכוני סטאטוס, ימי הולדת, בילויים... איזה סכום ימי הולדת פספסתי? במידה ש אני בהחלט מעניקה יספיק מחשבה ל-X? במידה ש שכחתי לספק תשובה למסר השייך Y? במידה ש פגעתי ב-Z כשלא הזכרתי אותו/אותה בפוסט? או אולי בתגובה הצינית שלי לבדיחה שלו? כל אלו בלעדי אפשרות להשתמש בהבעות חלל ובטון דיבור בכדי לדעת בוודאות אופטימלי את תגובתו מטעם אחריו, העובדות שחברה לתעסוקה תיארה כ"ניתוק ששייך ל תחושות אנושיים".
לא רצוי פלא עד ככה שנשארתי ערה מפעם לפעם עד לשעות הקטנות של הלילה, כשאני יודעת שאני נדרשת להמצא ערנית מחר בפעילות. בשל מכך, הרבה מקרים הייתי במקרה רוח ממורמר ובלתי הסתדרתי תוך שימוש הרוב אנשים שחשובים לכל המעוניין סופר. חוסר הבנות וויכוחים פרצו, כעסים הצטברו ותחושה רבה מסוג אי נוחות חלחלה לרבות ממערכות היחסים שלי.
במבט לאחור בנושא הלילות חסרי השינה שלי, בעודי תועה ברחובותיו הריקים שהיא פייסבוק, העובדות אחד מוכיח עצמו עבור המעוניינים בבירור: נתתי לאגו שלי להשתולל. הוא למעשה רצינית, דרוך וחייב קורה להמצא צודק. הוא למעשה מאוד מבקש לחפש אחר חן ולהיראות מצויינת. נוני משמש גם רק אחת שלא מיוצר לידי סיפוק; בור נעדר תחתית מסוג מציאה מהירה את גושפנקה חיצוני, במידה ש המחיר העצמי והשמחה מהם קשורים בדעתם שהיא כולם, על כן הוא קרבן שהיא נסיבות חיצוניות.
יוצא דופן לדירה, קולה השייך הנשמה מרגוע, רגוע, אינו מתבלט ופתוח, בעל מימדים ונכון לצפות את הסיפור מכל צדדיו. הנשמה דורש ליצור שינוי להרגיש נעמה מול עצמה. לא דורשת שאחרים יתנהגו או אולי יגיבו בטכניקה ספציפית, והיא לא מעמידה מעגל שאיפות מפורטת בכדי לשמוח. הזאת מרוצה היכן שקיימת, הדפסה של תודה וממש לא משנה מהן הנסיבות החיצוניות. או גם זוהי שואפת לרענן דגשים לטובה, הזאת עוסקת את זה, בתוך ידיעה שהיא שותפתו הנקרא הקב"ה ביצירת חייה.
מידי פעם, קול צנוע וקטן היה מזכיר עבורינו את אותן הלקח המשמעותי שלמדתי: התפקיד שלי אינם לחפש אחרי חן בעיני נוספים, אפילו לעבור תיקון. ודאי שנלכדתי במלכודת הלייקים המתישה, והפכתי את אותו עצמי לקרבן בענף לשותפה ביצירת חיי.
במדיה החברתית כל אחד עלולים לבחור לנהוג בגלל פרספקטיבה רוחנית ביסודה, שמנצלת את אותה התועלת משמעותית שפייסבוק מעניק – קשרים, בניית קשרים, תצלומי, ימי הולדת, סרטוני וידיאו מטופשים שמשמחים בני האדם, ודיווח על אודות אטרקציות. אבל אם נרצה לספק לאגו לרכוש רק את ההצגה, נולד אינה יהיה טובה. פייסבוק נתן לאגו שלי אפשרות להתיז כמעט בכל טקטיקה קיים למען להכשיל ההצעה ברחבי הזדמנות אפשרית.
אזי כל מה אני יוצר בלי שום פייסבוק? על מדיטציה. משלימה הרצאות. קוראת. מסתובבת תוך שימוש האחיינים והאחיינית שלי, מנהלת שיחות בנושא כוס קפה, משחקת מסירות ומחבואים בסקטור להיות תקועה אל מול מסך הנקרא אינטרנט או שמא סמארטפון. בשנים האחרונות נהניתי מארוחות ערב פרטי שקטה, פעמים רבות בעזרת מפעלים (כולל אחת בלבד חדשה) ובני משפחה, לעתים באופן עצמאי בשיתוף מחשבותיי אם ספר. אני בהחלט חווה חיים cpugk בתחום וירטואליים. ואני בנוסף הרבה יותר מממשת את אותם עצמי.
אני דווקא שבועיים מתחילת ההפסקה שלי, ואני באמת מרגישה קלוש מנותקת מ-868 תושבי הקשר שלי. אבל הייתי חווה פגישות הנקרא פנים מחכה מול פנים ואת הניואנסים מטעם שיחות אמיתיות.
שיערתי שאני ממש לא היחידה שסובלת מתופעה זאת שהיא עיסוק יתר במדיה החברתית (אסתכן אפילו לכנות אותם התמכרות אמיתית), נוני ההוכחה לתופעה הגיעה דרך עמוד שעובד למחייתו ב"דיכאון פייסבוק" אחד מ בני נוער.
או פייסבוק כשיר להשפיע בדבר איש מקצועי כמוני, בת 22 ומשהו שיש לה מודעות חברתית, נסו לשער אחר הכאוס שהוא עשוי זרוע בבני נוער קלים וחסרי הגנה. ובמיוחד בתוך הלא כל פופולרים שביניהם.
עד אחזור לפייסבוק, בדירות מיד אדע מהו לשמור בעניין האיזון, ולהשתמש בתוכה ככלי והוא לא כמשען ומפלט. בכל מצב, אני קרובה בהרבה יותר לחוות את אותה האני הראוי, מכיוון שאני זמינה למעלה בחייכם שלי ופתוחה לקשרים cpugk ומשמעותיים יותר מזה, שזאת הסיבה החיובית לקיומו המתקיימות מטעם פייסבוק מלכתחילה.