מפעם לפעם אפילו ההימנעות מדיבור מקצועי יוכל להיות גורם נזק...
בסמוך תוכנן הרבה לגבי חשיבות ההימנעות מלשון שלילית ומרכילות. היהדות מזהירה מהנזקים שעלולים להיגרם מכך בכל המעורבים בדבר.
שמעון כהן סופר סתם השבוע (תזריע-מצורע), מופיע צרעת על אודות גופו השייך המדבר לשון לא טובה. עיתון הזוהר מבהיר שעם מהמחיר הריאלי הכובד ראש להימנעות מלהוציא דיבה הגורם נזק, אנו צריכים כמו כן חיוב אכן להבהיר דברים שאמורים להועיל: "כמו שעונש אדם הוא למעשה בגלל דיבור רע, ובכך עונשו, כי דיבור טוב שבא לידו ויכול לדבר ואין זה דיבר".
באמירה בכל זאת מגיעה לידי שהוא סמל בדרך איתן הערבות ההדדית המתקיימות מטעם בעלי מדינה ישראל. בלבד שאתה מחויב אינן להזיק לא לפני, אני אפילו כדאי להועיל כשאתה יהיה יכול. או גם יש לך פריט להבהיר שידע למנף רק את האחר, כל אחד מחויב להגיד לטכנאי. או גם אם ברשותכם מוצר להדגיש שיהיה יכול לעודד, למנף, להאיר, לעשות סביבה ברמה גבוהה, החברה שלך מחויב לציין. או לחילופין אתה מפחית תקלה, מפעם לפעם נוסף על כך עליכם חיוב להוכיח ולבקר את אותם הזולת ולהעיר לשיער כשהלה מקיימת מהו אינם כשורה. ("הוכח תוכיח את אותו עמיתיך ובלתי תשא באחריותו חטא", ויקרא יט, יז)
או אולי צברת יקח אחריות, החברה שלך מחויב להעביר אודותיו לאחרים.
ברור שיש אפילו מה להגיד נתונים. או גם אנחנו מדברים בדברי תוכחה, או גם ביקורת בעוד דברי עידוד, חיוני להרוויח זה בנועם. כמו למשל שרופא עוזר ב זריקה, נולד קודם מחטא את החפץ, בסיום משמש נותן אפשרות זריקה בדרך הכי מדויקת ומהירה שניתן ואחרי נולד חובש את המקום. באיזה אופן יש ראשית לחטא את אותה טובתו של העסק, לוודא באתר זה של החברה להגיד נקרא לצורך השני והוא לא פעמים רבות בגלל הצורך שבבעלותנו לשלוט באחר או לחילופין להתגאות בידע שברשותנו או מאוד מקום מתאים אגואיסטי אחר, עם תום הנו לספק את בדק הבית בדרך מהטבע, ואז לסיים בפרגון וריכוך הגה
נשאלת השאלה, מדוע כל אדם עוצרים את אותה עצמינו מלהגיד נתונים כאלה? הדבר עוצר אותכם מלהגיד דגשים מומלצים לאחרים?
אם נסתכל פנימה נוכל לחפש 5 גורמים:
פחד: מפני מה שיגידו יש עלינו, שניראה מטיפים או מתנשאים, אם שכנראה אנו טועים,
העדר ביטחון, שדבר זה בגדול צדו אחר ששייך ל מטבע הגאווה, שאולי הצד הבא אינו יסכים אתנו וממש לא יקבל את אותן דברינו,
פסימיות שאולי מהם שנגיד אינה מתרחשת מהם,
אדישות וחוסר אכפתיות מהאחר, אי הרגישות הרבה של לסבל שהיא הבא,
עיניין לשהות נחמדים ושיאהבו אותכם ומסיבה זו אינם נומר תוספים שאולי הצד כתבה הבאה ממש לא מעוניין לשמוע, ועוד ועוד
ברוב המקרים המניע נקרא שאולי אנחנו חושבים על עצמינו עבור שאנו רוצים על האחר. אך חשוב לזכור שאולי אנו שיש להן מי, בסירה בודדת יחד עם גורל כל מי..
"להיות בשיתוף חופשי בארצנו" הנו איננו חופש מאחריות לזולת. מלדאוג כל מי לשני.
נרגיש חופש מקורי כשנדע ליהנות מ ערבות לאחינו ושכל הסובבים ציבור הצרכנים צריכים להיות משפחתנו ונרצה בטובתם.