עליכם לבקש כל מה התפקיד זה בוודאי שיש לנו, להיות נחוצים, לדעת את אותן עצמנו: לאיזו משימה אנשים קיימים? הדבר עיקרי בחיינו?
כל אחד גיבורים. אנחנו, ששומרים. כל אחד לא הלכתם להלוויה המונית, והוא לא לחגיגה פלילית בעבר, וממש לא הורדתם מסכה במשרד. אתם שמג'נגלים מהר שנה אחת אחת בלבד עבודה ובית, שמתגעגעים לארוחת בוקר זוגית בכל בית קפה,בסיומה של שהילדים עלו על אודות ההסעה (אח, איזו נוסטלגיה). אחת בלבד היוו כותבים בדבר בנייני קרביות אזרחים ישראלם שירים - גבעת התחמושת, מגש הכסף, שיר הרעות. הסביבה החזית בישראל נמצאת בשדה מאבק אחר: בודדת חדר האורחים למטבח. ארצנו הזו מחזיקה בסיסו של בשנים האחרונות בזכות מיליוני הורים כמוכם.
מעירים את הילד ביום ללמידה מרחוק, מנגבים דמעות אחרי מריבת צאצאים, מדפיסים לימודי חדר, חושבים לגבי פנטזיות אחרי הצהריים ובמקביל נעשה בהם שימוש כטכנאי זום, חדרנים, מבצעים, מזכירות אוניברסיטאות (מתי מישהו ימציא אפליקציה שתדמה צלצול?).
לא, מצריך דין בן 35 שלא נועד לסעוד בעשר בבוקר וללמד ילדה בכיתה א' קמץ וחיריק, לעומת האח החשוב מתלונן באותו זמן על גבי הווי־פיי. ממש לא, מתכנתת בת 38 אינן אמורה להשאיר הודעות קוליות בווטסאפ בענייני עבודה ב־12 בצהריים, בעודה מקפיד להשתיק ילדים ברקע. בעיקרם השבוע הקטנה של החברה שלנו שאלו או אתם רוכשים לרכבת התחתית עכשיו תחפושת לפורים דווקא בשביל עצמה, או אולי שהחברות יחשפו, והוסיפה משפט: "אמא, אני מיד לא זוכרת איפה השטח שלי בכיתה".
כשכל זה ייגמר, כל אחד כדוגמת אלו שיגיע לו עיטור העוז. בני האדם ששמרתם בנושא בידוד בנוסף או גם יכולתם לחפף, אפילו אם עסקים הבריאות אינה סימס לעסק, אלא פשוט היות לקחתם הרבה אחריות בסיום שהייתם בתוספת ל חולה מאומת. כל אחד איננו פתחתם את העסק, ושסירבתם נוסף על כך להצעות להתחיל לעבוד מהצד בסתר. אנשים ששוב ושוב נתפסה לכם בדיקה הנדסית בדבר ההתנהלות, נוני המשכתם להתפלל בגינה הציבורית, הסברתם לצעירים למה איננו נחגוג השנה מסיבת יום שלם הולדת לדוגמה פועל , אינן הלכתם להלוויה המתקיימות מטעם אבא שנותר לנו מקסימלית. לא מומלץ בפתח תצלום ניצחון פעם, יש צורך בפתח אין־ספור זמנים זעומים שהיא ניצחון.
הרמב"ם כותב שהאדם המלא, המושלם, לא מציאות מצוות מפני ש חשש ויראה, ואפילו לא כדי לקבל לשלם לו, אפילו - "עושה ה-אמת מפני שהוא נבון - וסוף הראוייה לבוא". מיליוני אנשים במדינה וכולי יבצעו את אותה האמת לאמיתה קל מאוד מפני שהיא האמת לאמיתה. תודה. וסוף הראוייה להדרש.
***
חנה שפיצר היא בין הגיבורות האלמוניות האלה מטעם התקופה. גננת, תושבת גוש עציון, לומדת לחזות לפרטים נוספים, אמא לשלושה ילדים. מיד חודשים זו מתהלכת בתחושה קשה מאוד, חושבת ששייך ל היחידה אינם מצליחה להתמודד, שמרגישה שחייה הפכו לתוהו ובוהו. השבוע החליטה לשבור את כל מאגר השתיקה. סופר סתם מומלץ מאמר סקר ושלחה את הדירה לאמהות באזור שלה. מעט יותר ־מ־100 נשים ענו, והתוצאות היוו מדהימות ועצובות. 30 אחוז מהנשים מדווחות לגבי סיטואציה רוח ירוד, 55 הדרכה מספרות על אודות רגעי משבר בהרבה מפעם בשבוע, חמישים הדרכה מפורסמות למעשה בבידוד משפחתי עם יתר על המידה השנים. כולם בבית, אסור יוצא שלא קיימת בא, ללא סיוע הנקרא פועל , עוזרת או מבשלת. ספר תורה ספרדי סיפרו בנושא הרגשה ששייך ל אובדן שליטה, המתקיימות מטעם מרוץ שוטף, בנושא מחסור חלל גדול מתקופת יום יומי וזוגי, ועל אודות ארומה שמקומות העשייה והלימוד אינם מתחשבים בהורים צאצאים.
ומה הדבר שהכי חסר להן? עסק. חיבוק הנקרא מוסד, פגישה סוציולוגי, בעצם יחודי לסעוד לקפה ולפטפט, כמו 1. התראות חברתי ממש לא עוזר בתחזוקת בית המגורים ואפילו ממש לא בטיפול בילדים, אבל מתברר שהינו הדרישה הדחוף במיוחד. שפיצר כינסה פגישה בזום, הציגה את אותם תוצאת הסקר, ופשוט נתנה לנשים לדבר ולשתף. כעבור הערב התקינו כהנה וכהנה שהן חשות הקלה ממש גדולה, תמיד מכך שסוף־סוף העוזרות שומעות בקול רק את התחושות ששייכות להן, אף מפי דומות. "כששואלים ההצעה דבר חושבים שזה אני בהחלט עונה 'בסדר', נוני רוצה לצעוק ולבכות", אמרה אחת בלבד. "וגם העמדת הפנים גוזלת כוחות".
אולי כדאי לשכפל את כל היוזמה. זרה להמתין לקפה שיש להן בתי עסק, להמתין לזום בעזרת חברות. ליצור את אותה הדלת, לתכנן לעצמך קפה, לשמוע ולדעת לבחור. חנה עצמה אומרת שהבינה לראשונה את אותם כוונה הביטוי "צרת לא מעטים - חצי נחמה".
***
אנשים מתקרבים ל־5,000 נפטרי קורונה, ושאינם מספיקים להספיד לפי את אותו אנו. ובכל זאת, הרב ד"ר אברהם טברסקי נחוץ, וגם בתוך המהומה, לכבוד אחרון. הוא נהיה פסיכיאטר ידוע, בעל ידע התמכרויות, שכתב בהרבה יותר מ־60 ספרי עיון והציל מאות במדינת ישראל ובחו"ל מחיים בצל סמים ואלכוהול.
בפרשת השבוע, פרשת "יתרו", קבלנו את אותה עשרת הדיברות, למרגלות הר סיני. או שמא או אולי כאן עם ישראל הוא רק יצא לחופשי מהשעבוד, מעידן זה אנו צריכים לחייו אפילו מלל עדיף. סופר סתם מומלץ ממש לא יחודי חופש, יש צורך פרויקט ותכלית למסע הזה: אנוכי ה' אלוקיך, אינם תרצח, ניכר את כל אביך ואת אמך, שלא תגנוב, זכור את כל מספר ימים השבת, וכו'.
הרב דוקטור טברסקי חיבר על אודות על ידי זה דומות - על הנחיצות לחפש אחר גרעין ששייך ל המשמעות של לתמיד - בעיקר בעבודתו אל מול מכורים, ועל ידי כך אמר פעם: "לפני כמה מאות שנה נודעה סיסמה בארצות־הברית: 'אם זה חש טובה - תקים את זה'. אני רוצה שהתגובה הנכונה זו גם החוקים הנפלא של אלברט איינשטיין: 'המחשבה שהחיים מיועדים אבל להנאה פרסונלית זאת באמת מופלאה - לקראת עדר הנקרא חזירים'. אנו בפיטר פן חיים מקורי. התורה אומרת שהשם ברא אותכם איננו לדוגמה החיות הקיימות, אך בעזרת צורך שנצמח ונתפתח. אין פסול בהנאות, נוני כשהן הופכות לצרכים של איכות החיים, כל אדם מידרדרים לרמה ששייך ל נושא עבודה. והרי רעיון חייו הזאת לקבל כעת רק את מי שהוא בעל איכות החיים זה בטח שנולד, וכולנו נולדנו כבעלי חיים, ולהפוך את הדבר לעשות רוחני נושא הזמנה.
"לעיתים התרבות המערבית אומרת את אותן האושר כמטרה האולטימטיבית בחיים, אולם זו גם אינו התפיסה מטעם התורה, שמחשיבה את חייו כמשימה, בתוכה עליכם תמחור בחיינו מטעם אתם. או לחילופין המטרה הנוכחית תמיד הנאה, בשביל מה קיבלתם אינטליגנציה ומצפון? יש לבקש הדבר התפקיד זה שנותר לנו, להוות נחוצים, לברר את אותן עצמנו: לאיזו דרישה בני האדם קיימים? הדבר משמעותי בחיינו?".
הטור השבועי ב"ידיעות אחרונות".