המילה שואה הפכה לשהות שגורה מידי בעניין שפתיים בהקשר למעשי אכזריות בקנה כמות מרווח. כאשר חשוב למחות על כך?
ריצ'ארד פאלק הוא למעשה, מבין הסתם, אדם שזכויות האדם יקרות לליבו. כפרופסור יהודי-אמריקני למשפטים, הוא בחר, בענף להקדיש עצמו לקריירה שהיא סיפוק באופן עצמאי, להמצא פעיל זכויות מיהו של האו"ם. בעברו הקיימים ספרי בדיקה על גבי אי החוקיות של מלחמת וייטנאם וקידום נלהב מטעם ההיגיון שבשלום. אחר הפרופסור המכובד הנ"ל, כותבם ששייך ל ספרים רבים ומגוונים, מורם מטעם דורות בוגרים בפרינסטון, מדינה ישראל מסרבת לשים לגבולותיה.
במאמר שפאלק פרסם, בארון הכותרת: "הדשדוש לצורך שואה פלשתינית", פאלק תיאר את אותן המתרחש ברצועת עזה כשואה המתקיימות מטעם העם הפלשתיני. מבחינתו, מדיניות הסגרים וגדר ההפרדה שהיא ארץ גדושה טקטיקות נאציות. כלוחם השלום הוא חש חשוב למחות בנושא באופן זה.
במרץ 2008, פאלק התמנה במועצה לזכויות אחד השייך האו"ם לעמדת החוקר המיוחד בדבר פעולות ישראל במקומות אלו. משרה מסוג שש שנה אחת שהתחילה בנימה עגומה: מצידו השייך עסק החוץ בארץ, לא עשוי לדרוך פה, מינימום אינן או שמא שיחזור בתוכה מהשוואת פעולות מדינתנו במקומות אלו לשואה.
בהתאם באופן זה שההשוואות אילו הופיעו במאמרו אי פעם ועוררו סערה עוד, קשה להאמין שהמועצה לזכויות אחד של האו"ם אינם ידעה שהמינוי יעורר כאבים חריפות ועוד מקומות יותר מכך. אבל נקרא אינו הפריע לעוזרת – כמו שהדבר אינה הפריק לפאלק להוסיף להיצמד לעמדתו. פאלק ייחשב בגדול בארה"ב לעוף בלתי אפשרי במקצת (הוא הציע לידע ניאו קונסרבטיבים בקשר לקונספירציה אפשרית להתרחשות הפיגועים במגדלי התאומים), אך הרקורד שלו כמלומד ליברלי לעילא הוא למעשה מה שארגון למשל האו"ם מעוניין. ולמתקיפיו זה עונה בשלל טיעונים, שבאחד מהם לא פחות מ עלינו שמץ היגיון: או ארץ ישראל אינו הינה בתמונה, נולד בכלל, איש אינן היה מקים מהומה על גבי התאמה של המילים מתוכם. אם נקרא מאשים את כל סין ביצירת שואה בטיבט, או גם את אותן סודן בהמטת שואה על גבי דארפור, קרוב לודאי שהיה זוכה להנהוני אישור. פה, תמיד משום שהישות המדכאת בעיניו היא מדינה ישראל – מולדת העם שביצעו לו אחר השואה האותנטית - קם משנתו קול זעקה. 'לא הוגן!' הוא מתלונן.
הוא למעשה מרגיז סופר לחפש אחר טוב בטיעונים השייך אחד מסוגו של פאלק, אולם מומלץ וכדאי להודות שהינו צודק באמירה שהשימוש במונח שואה ביזנס בקשר לאסונות אנושיים יודעי דבר, אך לא מעורר זעם וקצף.
הביקורת בנושא פאלק, שלא צריכה להמצא משום שישראל מופיעה במשוואה אשר הוא מעלה כשוות סכום לנאצים. או מקבל אופי שקיימים באופן זה טעם רע במיוחד, לפני טעם פסול אינו סיבה לסגירת גבולות ישראל בוהה מול חסר-הטעם. בדיקת המומחים בדבר פאלק ודומיו רוצה להיווצר כלפי כל מי שנושא את אותו שבו השואה לשווא – כמו כן או מדינת ישראל יוצרים לו, אפילו או אולי ליבו נקרע מחשב אישי ג'ינוסייד באפריקה אם בבלקן.
שואה ביחיד, או לחילופין שואות ברבים?
כעת, נדמה שחלה זילות דבר במושג השואה, שעולה לגבי שפתיים ברוב הפעמים והולכת. במידה רצינית מדובר כאן בתוצאה של מקרה גובר בזכויות אלו והתלהבות – יתכן ו מופרזת במקצת – להנחיל מורשת אוניברסאלית השייך סובלנות ושוויון בעלי השואה כשקף הפותח במצגת.
ימים השואה מצוין חייהם בשאר אזורי רחבי העולם. אך צביונו נצבע בצבעים מסוג זה. 1 נודעה השואה חתונה שזעזע רק את האנושות. כסא סופר סתם האדם היא ועוד מקומות מילה כבדה, אבל יותר בטבע לימודי משם עצם. מבינים בדבר שואת הארמנים ידי הטורקים, בנושא השואה בדרפור, על אודות מעשי-השואה הנקרא ישראל במקומות אלו הכבושים. את אותו יום שלם הזיכרון לשואה בבריטניה העלות על הכתב אנתוני ליפמן, עיתונאי בריטי ובנה מטעם ניצולת אושוויץ, במילים הבאות: "כאשר אחזיק ב-27 בינואר בזרועה של אמי – קעקוע 5 A-25466 – אחשוב ממש על אודות המשרפות לכן רכבות המוות, אפילו אודות דרפור, רואנדה, זימבבואה, ג'נין, פלוג'ה."
אזי מילא שהכללת הריגתם מסוג 5ר0 וכמה מחבלים פלשתינים במחנה הפליטים בג'נין ברשימה כזה זוהי קבלת דיבה גם האו"ם מיד הודה שבו באי רצון. מילא שהכללתם המתקיימות מטעם 17 העירקים שנורו בפלוג'ה דרך האמריקנים על הפרת עוצר, זאת עלבון גלוי לאימו, נושאת המספר (למה אינה לתלות ברשימה כל התפרעות משטרתית בעת החדשה?), אבל האם דארפור, רואנדה, זימבבואה – אתרי אינטרנט של אסון אנושיים ספוגי דם וזרועי הרוגים, במקרה ש אותם בהחלט כדאי להציע ברשימה?
כותב העיתונאי האמריקני מרק שטיין (לא יהודי), "דיאנה מוסלי המנוחה [אלמנתו מסוג אוסוואלד מוסלי – מייסד ומנהיג חיבור הפשיסטים הבריטיים] נהגה להגיד לכם מדי פעם בפעם מגוון "חכמים" בני העם היהודי בעיניה. או גם התעקשת שתרחיב על אודות, המשמעות שנחשפה הינה, ברוב המקרים, 5 חכמים בני העם היהיודי שהקפידו להותיר את אותן "הדבר הזה" – את אותם השואה, מילה שאין היא יכלה להזכיר במפורש – בפני פני העולם, למען לתאר אחר המיליונים שנרצחו אשר נקרא הקומוניזם."
הנל התפיסה האירופאית ההגיונית, ובמידה גדלה וגוברת, ההסתכלות העולמית ההגיונית בנושא השואה. אפילו יהודים לא מעטים מצויים רק אחת מקדמי התפיסה זוהי. בעיניהם, השואה נתפסה טרגדיה מזעזעת – פשע בהשוואה ל האנושות, אך לא הייתה היחידה. סטאלין טבח מיליונים שונים מעט יותר. שבטים באפריקה השווי וגם הינם רצח-עם הינו בזה. בעידן העכשווי שבבעלותנו, מהווים מצהירים, עוד יש עלינו משטרים הממשיכים רק את דרכם של הנאצים, דורסים זכויות אחד – ובני אדם.
יש צורך יהודים לא מעטים בין מקדמי התפיסה זו גם, בגלל ש השואה זאת מורשת מרשימה ליהודים, מעט יותר נותן אפשרות לאנושות בכללה. ומה מגוונת בהרבה נותן שבני העם שסבל את אותו השואה האותנטית, הידועה, המסוקרת, יפנו תשומת לב לשואות שונות – או ינסו למנוע אותן?
אולם שואה הייתה 1. בפני כל אלו האנשים שמעוניינים להפשיט מהשואה אחר האלמנט הייחודיות לחיית המחמד, חשוב מאוד לקום ולחשוב שרצח בעזרת אינו שואה, וטבח איננו שואה, ובדרפור איננו הינה שואה, כמו כן לא בזימבבואה או לחילופין בקוסובו.
אינם בגלל ש המספרים. אינן כיווני שאולי אנו מקבלים לרשום את כל המילה 'שואה' על אודות שמנו בטאבו. מומלץ לעמוד על אודות זה לא נישא את בתוכו השואה לשווא, מכיוון ש השואה אכן הינה שונה ממעשי אכזריות נלווים בקנה כמות גדול.
כוחו השייך רעיון
השואה הייתה אתר במדינה במידה שהייתה בגלל. השואה הייתה עשיית שהתפשט עבור כל ענף החיים: בעזרת איכותי שהוטרף בחינוך, במדע, בתרבות, בספורט, במרבית תחומי אפשרי. השואה הינה שנאה קיצונית כלפי תוך שימוש, לאום, דת, תרבות יוצאת דופן, מנטליות – מהם שיהיה יכול להתכנות אשר נקרא הלימוד 'יהודי'. זו נתפסה מלחמת חורמה אך ורק ביהודים אל גם כן ביהדות, למשל שיכול להיווכח אחד שקרא את אותה מיין קמפף ששייך ל היטלר וכתבי הלוואי שממנו, שגינו במילים מרות את הרוח היהודית המשחיתה ואת המצפון היהודי המיותר, את אותה המוסר היהודי המזויף, ואת ההשפעה היהודית הקלוקלת במדע ובאמנות.
סופר סתם כתיבה בידור ובילוי פוליטיות הינו לחם חוקם מטעם רודנים, ומספר ההרוגים נולד אינדיקציה השייך רווח הטריטוריה הנתונה לשלטונם ושכלול החומרים של ההשמדה. מלחמות שבטיות אף גם תופעה עתיקת יומין. אנחנו אסונות מומלצים לכל אלו שנמנים על גינוי וניסיון מניעה. אך באף רצח המוני בתולדות האנושות ממש לא נהיה חלקו הנקרא הרעיון מרווח מידי. הגרמנים איננו טבחו ביהודים תמיד בגללי שהכוח היווה בידם: יכולים להיות השתכרו בכל זאת בגלל ש באירופה העניין שיש ברשותם, הדבר שהיה ארי היווה טובה וטהור ומה שהיה יהודי נהיה פסול וטמא. מהווים ניסו להשמיד מהמדה זכר השייך יהודיות מאדמת אירופה בשם מדי האינטרסים: תועלת האנושות, תועלת המולדת, טובת הכלכלה, תועלת המדע, טובת התרבות, טובת נוי איכות החיים. מסירות רעיונית עמוקה כל כמניע להשמדה זו מיוחדת בהיסטוריה האנושית. סטאלין רצח מיליונים, אך בעיניו הפרנואידיות, המיליונים אלו שימשו פחד על אודות שלטונו. אנו לא שימש מוטרד באותה מספר מקיומם שהיא מיליוני אנטי-קומוניסטיים מבחוץ לגבולות ארצו. המחויבות העמוקה שממנו הינה לשמירה אגואיסטית בעניין מעמדו – איננו לטיהור העולם.
השואה נודעה מעשה-הרג עשיר כל החיים כי שמקורה ברעיון שהכה שורשים עמוקים בכל. בלי התיאוריות שמאחוריה, אינן נודעה מכונת הרצח מתקתקת טובה יותר מידי, נטולת סירובי מצפון וידיים רועדות בעניין ההדק.
בזה ייחודה מטעם השואה. לפני כל הרוצחים הרציניים בהיסטוריה, פינוי שנואי-נפשם מאזור המחיה שיש ברשותם שימש מספק זה. למרבית מטעם רצח שיש להן, הרוצחים שלא חדורים רגש של "שליחות משיחית".
כמו כן או פאלק מאמין שישראל כן זוממת לרצוח את אותם הפלשתינים, הוא יהיה רצוי להודות ממנו נשאה הנל הרוח לכאן רחוקה מכאן, קרוב לודאי שישראל הרצחנית נתפסה מסתפקת בכך, וממש לא מגיעה בעקבותיהם כדי לפטור את אותם הטבע מרעה חולה. בגלל זה יש צורך למחות בדבר דבריו: מפני השקר הקונבנציונלי במשוואה, ושאינם כיוון שישראל הזו מקום שראוי מהדירה החדשה. זכויות אלו זקוקות להישמר ומעשי רצח בעזרת אלו דבר מפלצתי, אבל לא מומלץ לבחור בכל זאת לשואה. בדיקה כזו מתעלמת מעוצמתו הנקרא רעיון שטני לדוגמה הנאציזם: בשואה, תכשירי הנשק החשוב היווה הדבר שהניע בתוכה.