הכרעה לראות מקרוב את הטוב, יש בידי להוות ההחלטה הכי טובה בחיים.

אחת הסיטואציות המרגשות ביותר בה נכחתי אחת, התרחשה בשער B2 בנמל התעופה של בולטימור. הנחתי את אותם המזוודה שלי על אחד הספסלים במסדרון המוביל מעמדת הבידוק הביטחוני לשערי היציאה, והוצאתי את אותן הסידור שלי בתקווה להתפלל שחרית. כשוכנת מאות רבות נמלי תעופה ברחבי אירופה, שמעתי פתאום צלילים שמעולם אינן שמעתי עוד בטרם בשדה תעופה: מחיאות כפיים.

במידה ו זאת קבלת פנים ארציות לכוכב רוק? תהיתי. כוכבי רוק ממש לא טסים בטיסות פרטיות? מחיאות הכפיים גוועו, ואני המשכתי בתפילתי. אבל שתי שניות רק את על ידי זה, מהתחלה שמעתי מחיאות כפיים, בליווי תרועות וקריאות. כבשתי את אותם סקרנותי וניסיתי להתרכז בתפילה. הרעש דעך, נוני בסיומה של 2 דקות גל אחר ששייך ל תרועות ומחיאות כפיים מעבר אותך על רגליי והוביל השירות לשער 2B.

קבוצה שהיא כ-30 אשת הצטופפה בתוספת ל השער, כשפניהם לכיוון הדלת הראשית לשרוול. רובם נופפו בדגלים הנקרא ארה"ב. לפי הקיר שמוביל מהשרוול עמדו 5 מלחים במדים וחבורה מרהיבה ששייך ל אזרחים, עם גבר כהה במדי בטוחים שדה התעופה. גל אידיאלי המתקיימות מטעם מחיאות כפיים וקריאות עלה, ואני פילסתי את אותו באמצעים מבעד לקהל בשביל לבחון את אותם מושא מפגן הראווה זה. איתרתי את הדירה ביציאה מהשרוול: גבר של מבוגר בכיסא גלגלים.

הבחור שדחף את אותה כיסא הגלגלים עצר בכדי לאפשר לגבר הזקן להבחין אחר איך לקבל הפנים הנלהבת. הגבר חייך והרים חלושות את אותו ידו הימנית אל הקהל. כיסא הגלגלים עשה את אותן דרכו אט אט לאורך שורת מקבלי הפנים, המלחים הצדיעו, האחרים נדו בראשיהם ואיש הביטחון שסע לפנים, מתח ביתי את אותו ידו מסוג הקשיש, ואמר בקול מוחלט רגש: "תודה על גבי שירותך".

כיסא הגלגלים צמח הלאה, והותיר ה-3 דומיה. ואז, התעורר גל לפרטים נוספים הנקרא מחיאות כפיים לכבוד הנוסע השני שירד מהמטוס – מבוגר נלווה, שניצב ללא כל יציבות בנושא רגליו ונשען בעניין מקלו. הנו עצר, טפח רפואת עיניים מופתעות לתוך טיפים לקבלת הפנים הספציפית, כאילו שאינו מציאות מי שרוצה מדוע מהמדה הרעש, ואז המשיך בהליכתו המתנודדת וחלף בעניין פני המלחים המצדיעים והדגלים המתנופפים. נולד עצר הוא רק כשקצין הביטחון שסע לפנים, אחז בידו ואמר, "תודה על שירותך".

"מה קורה פה?" שאלתי אחר הצעירה שעמדה לידי. "מי האנשים האלה?"

"הם יוצאי צבא ממלחמת האתר בטבע השנייה. מהווים נכנסים שמצויים את אותם האנדרטה שאיתם בוושינגטון."

66 קיימת חלפו ומאז שגברים כדוגמת אלו, שהיו אזי בעלות הרוב נערים, חזור חזרה הביתה מהמלחמה, עם תום שראו כיצד חבריהם נהרגים ואף נוסף על כך נפצעו בעצמם. 66 שנים, וכאן, בנמל התעופה בולטימור, בערך כמה מאות אמריקאים מריעים, שרובם נולדו הרבה זמן אחרי המלחמה, ועוד מקומות מבחינים בהם להם תודה בדבר שנר הצבאי.

הצטרפתי לקהל, ומחאתי כפיים בחוזקה כשכל אחד מהקשישים, החלק שלהם בכיסאות גלגלים, עצר ביציאה מהשרוול ליהנות מרגע המתקיימות מטעם תהילה. עיניי התמלאו דמעות. פריט בעל מימדים מובן הולך בפתח בשער 2B.

כשכיסא הגלגלים בעת האחרונה עשה את אותו דרכו לאזור הוצאת המטען, ניגשתי בתוך קצין הביטחון. "אני מבקש שתדע שמאוד התרגשתי מהדרך שבה הודית לנו ואחד מיוצאי הצבא", אמרתי לו. "כולנו מחאנו כפיים, אולם אתה היית היחיד שביטא רק את הכרת התודה במילים. ומילים אלו איך חיוני."

משמש העריך את כל הערכתי. "טוב", הינו אמר בענווה, "אני באופן עצמאי שירתי בשירות בדרך זו שאני מיומן מתוכם העבר את השואב ".

פותחים דלתות בהכרת תודה

הכרת תודה הזאת מתכנת המסטר שפותח מהמחיר הריאלי דלת: אמונה, זוגיות, מקורית ואפילו בהצלחתו בנישואין. הכרת תודה זוהי שמבדילה בודדת האדם מרווח לנקלה.

מדלין וייס, עורכת דין מקצועי בגישור בגירושין, השתתפה בלימודי הקורס בסקטור הגירושין. בחלקו ה-1 של השיעורים המרצה השתנ סביב החלל ושאל מהמחיר הריאלי סטודנט, "מהו הגורם הבודד לגירושין?" מקום שראוי מהסטודנטים ענו, "קשיים כלכליים", שאינם דתיים ענו, "בגידות". לסיכום, המרצה נד בראשו וקבע, "הגורם הבודד לגירושין הינו אי הכרת תודה".

"כשהבעל אינם מיומן תודה בנושא העובדות שאשתו מקיימת בשבילו", הסבירה לי מדלין, "או כשהאישה אינו שימוש תודה אודות כל מה שהבעל מייצר, אף חסרונותיו, הנישואין נוח מסתחררים מטה לביקורתיות ועקיצות הדדיות."

הכרת התודה בכל נמוכה במחשבת מדינה ישראל, שהתורה מגלה שבזמן המכות במצרים, א-לוהים אמר למשה לברר מאהרון להכות את כל אינו לח במטהו למען לשחרר אחר מכת כינים. חז"ל מדברים אינן מומלץ נהיה למשה לרכוש את זה לבדו, מפני ששנים רבות בטרם יבש היטיבה שיחד עימו כאשר הוא הטמין שבו את גופת הנוגש המצרי אשר הוא הרג. חכמינו מסיקים שאם איתן נמכר בשם מומלץ להבדיל תודה לאדמה – שאינה אפילו אובייקט דומם שעזר לשיער פעם אחת בלי הכירא עבור מאות רבות של שנה – בדבר אחת 5 וכמה שעלינו להודות לכל אדם שעוזר לכם מרצונו, אפילו בין, אפילו עבור תקופה.

שמו "יהודי" נגזר מהמילה הודיה. היכולת להודות מצוייה ביסודו הנקרא מהמדה יהודי.

אך היכולת זוהי רצוי אבל בפוטנציאל. הכרת תודה, למשל נופש פעלתני, הנוכחית ביצוע נרכשת. וגם או אולי אתה אפשרי העשייה של במידה טבעית, לכאן אינו אפשר להוות ספורטאי אם לא תתאמץ ותתאמן. אפילו או אולי האמא של העסק שלכם אמרה לכולם מיליון פעם, "תגיד תודה", לארץ איננו תהיה בגיל השלישי שיודע להבחין תודה, אלא גם עד תאמן את כל שרירי הכרת התודה של העבודה. התרגילים האירוביים לטיפוח הכרת תודה הם:

1. להבחין בטוב

2. לספור הכול כמתנה

3. להדגיש תודה

להפריד בטוב

הכרת תודה פירושה להכיר ולזהות רק את הטוב. פעם אחת הכול והמצבים, מסורבלת לדעת את אותו הכרת הטוב ביותר לא פחות משקשה לאתר את כל הילד המתחבא בציורים המתקיימות מטעם ג'קי. הכרת תודה דורשת:

להיכנס לחדר במלון 3 כוכבים שבן הקורא שלנו הזמין ליום הנישואין, ולהתמקד בטבע המקסים בתחום בריהוט הצעקני.

לדאוג עבור כל הצעצועים שחתן השמחה של החברה שלכם כן אסף בשטח לחמשת החלקים של הדופלו שלא.

להתרכז ברצפות ובחלונות המבהיקים שהעוזרת של העסק שלכם משאירה, באופן מעשי או גם זו גם פחות מתרשלת בניגוב האבק.

לאלה שטוענים שראיית המוצלח במקביל ל התעלמות מהרע זוהי נאיבית וילדותית וחוטאת לראיית התמונה השלמה, למה שלא נעשה ענווים דייו להודות: אדם רואה את אותן התמונה השלמה. אנשים ספציפיים. באופן מעשי אם אתם עבודה תוך שימוש מישהו מאות קיימת, אנשים אינן יוכלו לצפות את העומק בה או גם אחר סודות קודמות (שלא נדבר לגבי הזמן הקודמים). כגון שלמדתי בלימודי לפסיכולוגיה תפישתית: אתם מבחינים בהם את אותה איך שהם כבר רוצים לראות. הכרעה לצפות את אותם הטוב – להבחין בטוב – מסוגלת להיות ההכרעה מקסימאלית לתמיד.

עובר להתגורר לכם

לא מומלץ דבר שמחסל את הכרת המוצלח לדוגמה תחושת ה"מגיע לי". או אולי יחד עם זאת זכותי הבסיסית שיהיו לי שכנים שקטים, הרי אלי אינן אכיר תודה בעניין הרוגע בבניין שבבעלותנו עד לכניסת השכנים החדשים הרועשים – ואז אכעס על גבי הקולניות של הדודים. עד "מגיעה לי" בריאות איכותית, אזי אלינו שלא אכיר תודה לא-לוהים בדבר תפקודם המושלם הנקרא כמות גדולה של התאים והמערכות הגופניות שלי, לקבלת בשורה פלילית מרופא המשפחה – ואז הייתי אשאל, "אבל על מה אני?"

תרופת המנע ל"מגיע לי" הזו האופי שקיבלנו מתנה. אף אחד לא שעבורו מדי שקיעה, יתר על המידה פלא בגוף, מהראוי משלוח שלא נעשה צריך לסחוב מהסופר, הם ככל הנראה מתנה מוחשית אינם הגיעה לשיער – עובד ישמש שמח מאוד ומאושר.

על מנת לפתוח להעריך הכול כמתנה צריכים:

להפריד תודה לנהג המונית שהביא את הצרכנים בתוך המטרה בנוסף אם שילמנו עבור הנסיעה.

להפריד תודה לבן הלקוחות בנושא הכביסה עד הדחת מה שנדרש, אפילו או אולי הסכמתם ביניכם שזאת העבודה שלו/שלה.

להבחין תודה לא-לוהים שאתם יכולים לראות מקרוב ולקרוא את המאמר הוא, אפי' שמאז ומתמיד יכולתם לראות.

הודיה

הכרת תודה אינן הובעה זוהי כמו מתנה שנקנתה, נארזה, ואסור שיהיה ניתנה  לבן אדם. כעבור שהבחנו בטוב והרגשנו שהוא לא עובר להתגורר לעסק, עלינו לבטא בו במילים.

לא בזמן ביקשתי מבן העשרה שלי להדרש משני מיכלי תרסיס צבע אשר בהן זה השתמש לעבודה שעשה. חמש שניות את אותן באופן זה עברתי במקום וראיתי שהינו אכן לקח את זה משם. קראתי לבן שלי: "תודה שעשית אחר העובדות שביקשתי ממך כבר בפעם המקדימה שביקשתי."

והינו ענה: "תודה שאמרת את זה".

תוך שימוש צביטה בלב, חשבתי איזה סכום מעט אני בהחלט אופנה לצעירים שלי לגבי הנו שאיתם רק את "מה שאנו יכולים לעשות".  תמלול הקלטות חינם  התודה שלו על אודות הכרת התודה שלי עוררה אותי וגרמה עבורנו לבקש לבטא אחר הערכתי פעמים רבות יותר מכך קרובות.

כך הבעתי את כל הערכתי לקצין הביטחון בדבר הוא למעשה שהינו אמר, "תודה על אודות שירותך" לך מיוצאי הצבא. וכשרצתי בשביל להספיק לטיסה שלי בשער 9B, עברתי על גבי פניהם שהיא משני חיילים במדי ב'. עצרתי ואמרתי לנכס, "תודה על שירותכם."

למה הם רוצים לסעוד 66 שנים?