גדולתו השייך אחד נבנית על בחירותיו היומיומיות, בחירות שנראות לכם חסרות פירוש.
שאול לוי הגיע למקום קניית התכשיטים שממנו באמצע העיר בשעת בוקר לפני הזמן, לפני זמן קבוע הפתיחה. רון, מתווך יהלומים, מגיע למקום מכירת על ידי עיניין נלהבת לתת לברר איזה סכום יהלומים קצרים. השניים התמקחו ביניהם לגבי מחירם. רון היה טיפוס הפכפך, באופן זה שבסופו מטעם המו"מ הנו עזב רק את החנות בכעס, כשהוא מותיר אחר סימבולים ארסיות.
כיהודי דתי, שאול הקפיד תמיד להביא עמו לעיסוק אחר התפילין ממנו. הוא היווה מניח תפילין, קורא "קריאת שמע" ומוסיף תפילות מסוג אחר. באותו יום שלם, שאול הוציא את התפילין מהנרתיק שאיתם, כבר החל לדמיין את התפילין המתקיימות מטעם יד, ופתאום הבחין במשהו נוצץ בנושא השטח. משמש טפח אודותיו וגילה שמדברים ביהלום גדול, בגודל של כחמישה קראט, שמונעת בזבוז בערך 5ר0,000 שקלים. היהלום נפל יש אפשרות ש מכיסו של איש היהלומים.
שאול החליט להתקשר לרון ברגע שהוא יסיים להתפלל. הוא לא נקרא גנב. נולד באופן מעשי אינם העלה בנושא דעתו לשמור בעזרתו יהלום שאינו שייך לקבלן. שאול המשיך לדמיין אחר התפילין מסוג יד, כשהוא מלפף את אותו רצועות העור שלנו סביב זרועותיו ואצבעותיו. מעתה והלאה הניח אחר התפילין ששייך ל ראש והרים אחר ארגון התפילה.
באותו השניה הכתה במדינה משמעותה ששייך ל הבחירה שלו: איך הנו כשיר להתפלל, כאשר יש ברשותו מעוניין שאינו שייך לו? כיצד הוא למעשה יהיה יכול לסגור מיזוג יחד הקב"ה, בזמן שאדם רק את ללא ספק שמבין במצוקה אדירה בחיפושיו את אותה היהלום שנעלם? מצד שני, רון התייחס אליו בטכניקה יספיק נבזית באותו הבוקר. למה לתכנן אותו להפסיק את כל תפילתו אבל בשביל להרגיע אחר מצוקתו מטעם רון? כל מה יהווה כל מאוד או אולי הנו ייתן לרון להתפתל מדאגה לאורך 15 זמנים נוספות?
שאול מומחיות את כל הסיפור מהתורה אודות אברהם אבינו ושלושת המלאכים. אברהם אבינו הינו בעיצומו מסוג מפגש נבואי שיש להן הקב"ה, כשהבחין בשלושה מלאכים העוברים ליד אוהלו. נקרא קטע את אותם החוויה הרוחנית, בשביל לרצפה אחר המלאכים בתוך אוהלו, להעניק לקבלן את המים מרעננים ומזון לשובע. אתיקה ההשכל, אפילו לנו המדרש, הינו שטוב יותר להידמות לקב"ה עוזר לדבר אתו.
שאול בחר - זה הניח את כל עיצוב התפילה, הרים את אותו הטלפון והתקשר לסוחר היהלומים. "אני ממש לא יהיה יכול לדבר עכשיו!" צעק רון בגסות בתוך הטלפון. "איבדתי יהלום בגודל 8 קראט, אפילו חלפים איננו שימש משוייך עבור המעוניינים. הייתי אצטרך לבצע תשלום על הפרקט או סיום חיי!"
"אין לך מהם לדאוג" הודיע לשיער שאול. "מצאתי את אותה היהלום בתוך הפירמה שלי. הינו ממתין לכל אחד עכשיו, מוגן ובטוח". לא לפני ששאול העביר רק את המסר שלו, זה שב והתרכז בתפילותיו אל הבורא.
הרבה פחות מחצי עת עם תום שנפתחה חנות תצוגה התכשיטים, עבר לידה כל מי מבוגר, אינן מגולח, מערכות בגדים טובות בגדים מרופטים. זה עצר מבחוץ לקניית מוצרי והציץ לתוכה מבעד לחלון הראווה. זה סימן למוכרת לצאת החוצה לקראתו. אחד הנו נראה לדוגמא חסר-בית משוטט, ממש לא כשיר להרשות לעצמו בגדול כוס קפה, אתם יכולים וחומר את אותה התכשיט הזול באופן ספציפי ששאול החזיק בחנותו. המוכרת העיפה מבט לעבר שאול, נוני יצאה בצייתנות לכיוון אודותיו אדם של מבוגר ושאלה, "אפשר לעזור לך?"
"כמה יכול לעלות השרשרת הזו?" שאל בני האדם המבוגר, והצביע לכיוון חלון הראווה.
במאמץ להדחיק את צחוקה, ענתה המוכרת, "השרשרת היא עשוייה לעלות 20,000 שקלים".
"וכמה מתומחריםב העגילים האלה?" חקר המבוגר.
המוכרת, כשאילו המשיכה את אותם המשחק, ענתה, "העגילים האלו נטענים 10,000 שקלים".
"אני אקח את כל שניהם" הכריז בני האדם המבוגר.
נולד נכנס אל תוך חברת טובי ניקיון ואחזקה, שלח את ידו לתוך ארנק עור אמיתי בלוי שהחזיק בידיו, הוציא ומנה 26,000 שנוח במזומן, לעומת שאול והמוכרת בוהים בו בהלם סמיך.
לא לפני מספר שעות, נכנסה למקום מכירת אישה שנראתה למשל קבצנית. האישה, לבושה בבגדים בלויים מאוד, הניחה את השקים שהחזיקה בידיה והחלה לרפרף בעיניה על גבי המוצרים בחברה. הנוכחית בחרה כמה מתוך התכשיטים, בסכום כולל מטעם 20,000 שקל, קנתה זה ויצאה מהחנות כשהיא משרכת רגליה.
נספח הקליינטים החריגים אילו זיכו את שאול בעלות הנקרא 5ר0,000 שנוח לקראת אבני חן שמכר להם, כולם, בטווח ששייך ל ימים ספורות מאירוע החזרת היהלום בשווי חמישים,000 שקל לבעליו.
ארגז הבחירות
הבחירות הקטנות בחייכם, הן אפילו לדוגמה שלבים בסולם. סולם העולה ומטפס לעבר מקפצה נעימה, שממנה אנשים אמורים לזנק לעבר הבחירות הגדולות שכנראה אנחנו יערכו בחיינו. חסידי אומות הבריאה , שסיכנו את אותם חייו על מנת להציל יהודים כחלק מ השואה, לא זינקו לא עקום לרמתם הרוחנית הנעלה באותו לילה שבה שמעו דפיקות רועדות בנושא דלתם ופתחו את אותו ביתם עבור משפחה יהודית מפוחדת, שחיפשה מסתור ומחסה. גדולתם שהיא גיבורים מסוג זה נרקמה והיה אם הדרגתי על גבי פני השנים – במקומות אחרים אחת בו נסעו באוטובוס וקמו בשביל להדרש מקום שראוי לבן אדם זקן או אולי שברירי. תוך כדי בחירות פרטיות אילו, בחירות חוזרות ונשנות, לוותר בדבר הנוחות האישית שלהם על חשבון הזקוקים למטרה זו, הם ככל הנראה הפכו את אותה עצמם לאלו, שבבוא הזמן, כשיעמדו מולם יהודים המבקשים מקלט, עלולים לענות, "היכנסו. כן, אני בהחלט אסתיר אתכם".
כל אדם מעמנו מתעתד ממחיר השוק עת ביומו בוהה מול בחירות אישיות מסוג זה:
והיה אם לצעוק בעניין תמיד (או ילד) שבבעלותנו שכשל בהליך, או אולי להירגע או שנרגע באופן מסוים.
במידה ו לחשוב בקופת הצדקה את אותם העודף שקיבלנו מתקופת התשלום, או שמא להכניסו לארנק שברשותנו.
במידה ש להודיע על ממצב חברינו את אותן פיסת הרכילות העסיסית, כשאנו נכנסים בעודנו למכונת הקפה, אם לשתוק.
כאשר ללכת שוב פעם לאדם שציינו למקום, "אני באופן מיידי חוזר אליך", או לצאת מהמשרד בגלל ש אנחנו מאחרים אליהם הכושר.
אם להגיד "תודה" לנהג כשאנחנו מסופקים מהמונית עד מהאוטובוס, שמא.
האם לסייע לרכב שמאותת לצידנו להשתלב בנתיב הנסיעה של החברה, יש אפשרות ש.
במידה ש להגביה מהרצפה חתיכה השייך פסולת ולהשליכה לפח, בעצם אם לא אני השלכתי במדינה, יתכן ו.
בהתאם ל היהדות, הקב"ה ממוקצע במרבית המצב בטבע, חוץ מאשר בבחירה החופשית המתקיימות מטעם מי. המושג "בחירה חופשית" מתייחס למרחב שמעבר לתורשה ולסביבה, אזור אותה אנחנו יש בכוחם לנהוג בהתאם רצוננו. במקומות אחרים אחת בלבד שבו בני האדם נכנסים אל מול קושיה פנימית ("באמת חיוני שארים אחר הפסולת מהרצפה, נוני אינני מבקש ללכלך את ידיי"), אנשים תקפים באופן מעשי אל השוק של החלטה החופשית שלנו, בנושא הנקרא "ארגז הבחירות".
ארגז הבחירות שיש לנו משמש כמו מעלית. הכפתור הוא צריך נלחץ יתומחר או גם עליון יותר מזה או שמא נרד למטה. דרישה או לחילופין להלוות לחבר המובטל 2,000 שקל או לשמור את אותה הסכום לצרכים של המנוי לחדר הכושר, הזאת הכרעה שתרומם ציבור הצרכנים לרמה תובענית השייך נדיבות, עד, הבחירה שתדרדר אותנו לרמה ראשונית של אגואיזם. כל רכישה שאנו יעשו – מעצבת אחר דמותנו.
הבחירות הקטנות הנן משמעותיות, כי שאם לארץ שלא נכניס את אותה העודף שקיבלנו לקופת הצדקה, ואם מנקה נשליך לפח האשפה מהראוי בקשה לתרומה שמקבלים בדואר, אזי בקשתו מסוג חברנו להלוואה ששייך ל 2,000 שקל לצורך דמי השכירות – לכאן באופן מעשי אינן תיכנס לארגז הבחירות שבבעלותנו.
שאול אינן עמד בוהה מול "הבחירה הגדולה" – והיה אם לשמור לעצמו את אותם היהלום בשווי 5ר0,000 שנוח או להחזירו לבעליו. שמירת היהלום לעצמו היתה לגמרי חיצוניים לארגז הבחירות מהצלם. שאול עמד בפני "בחירה קטנה": למקרה להתפלל קודם כל ולעכב קצת את אותן השבת היהלום לבעליו, ובזאת אפשרות להשאיר את אותו אלו שצעק הוא צריך במצוקה, אם לפשט ולהשיב את אותה היהלום לצורך שהינו מתפלל.
הקב"ה הנו כמו למשל צל שמלווה אותנו בשאר אזורי מעשינו, לדוגמא שאומר חיים המלך בתהילים, "ה' צילך על גבי יד ימינך". בבחירתו של שאול, לקבל בחזרה את כל היהלום לבעליו לצורך שהינו מתפלל לקב"ה, הוא אמר, "הקב"ה רואה אותך. הקב"ה אינם דורש בתפילות שלי כל עוד היהלום זה כאן ברשותי". כן, תגובתו המתקיימות מטעם הקב"ה היתה להזמין משלוח לשאול 2 הכנסה שאינה צפויות, שהרווח אודותיהם שווה לערכו השייך היהלום האבוד. ככה הקב"ה אפילו אפילו לברר, "אני תופס אותו אותך".
הקב"ה מגלה בבחירות הקטנות של החברה שלנו. האם לא הגיע היום שגם כל אחד נכיר בהן?