סליחה, ניתן דקה את אותה הסכין שלך? אני בהחלט דורש לדקור את הבן שלך!
בפרשת השבוע שעבר מסופר בדבר בלק בן צפור, הפוחד בנייני מדינת ישראל שיצאו ממצרים והולכים להגיע אליו אחר מדינת ישראל, הנו שוכר רק את בלעם בן בעור בכדי שיקלל את אותם עם מדינה (המקצוע שלו היה "מחסל מקצועי" בדרך של דיבור, נולד יטפל לכווין את אותם הרגע שאלוקים כביכול כועס ואז מילה קטנה יותר שממנו תגרום לנזק בסדר גודל עולמי, או בשביל ככה אשר הוא התחייב למאה אחוזי הצלחה!).
בלעם ישן ומוזנח לגבי נקרא לילה, אלוקים מקבל אופי אליהם בחלום, שואל את הדירה מיהו העובדים הנ"ל עמך? בלעם מקפיד לשכנע את אותם אלוקים שיתן למקום לקלל אחר בני ארץ ישראל, אלוקים לרוב לדירה "לא תלך עמהם", אך לאחר מכך מאשר להם כל אישור להתקשר הנכם אל בלק "אך את המקום ש אדבר אליך, אותו תעשה" למעשה "לא ארשה לכולם לקלל!"
בלעם עדיין הולך, מתעלם מהאתון ומהמלאך שמנסים להצילו מטעות חמורה יחד עם זאת, משתדל לקלל את אותן בני ארץ אך שם, משמש מברך- שוב ושוב! או שבסוף הוא אובד לנצח.
נשתדל זמן להבדיל, איך מתפעל כאן, האל הרי הוציא את בני ארץ ממצרים בעשרה מופתים, קרע את אותן ים סיום והוליך את אותם עמו במסירות ובאהבה מטעם אבא רחום, וכול אמא אדמה ידאג והבין אינה מועסקים בעלי אלוקים או גם יחד העם ממנו, ופתאום בלעם (שמכיר את אותם אלוקים למעלה משאר עמו) דורש מאלוקים שירשה לקבלן לקלל את כל העם שלו? את אותה הילד שלו?!
* * * * * *
מיסד "אש התורה" (ארגון בסדר גודל עולמי הפועל למניעת התבוללות וחיזוק התודעה היהודית) הרב נח וינברג זצ"ל, נשאל פעם איך לקח בדבר עצמו התחיבויות כספיות מידי מקיפות כדי לממן תוכניות למניעת התבוללות. ענה: ידעתי שאם אבוא לאבא בשר ודם ואומר להם "הילד שלכם טובע, ואני ראוי את אותם החבל של העסק כדי להציל אותו" יש להמנע מ אבא במדינות שונות בעולם ממש לא יתן לכם רק את החבל שלו! ממילא התפללתי לאבי שבשמים ואמרתי לנכס "הילדים שלנו טובעים בים השייך בורות ומתרחקים מהעם היהודי, ואני זקוק לעזרתך בכדי לעזור להם". כמובן שידעתי אשר הוא עוזר עבורינו.
(בתמונה: מיסד "אש התורה" הרב נח וינברג זצ"ל)
נוני תארו למענכם מי המעוניין מאב סכין. לשם מה? שואל האב. "אה- אני בהחלט דורש לדקור את הבן שלך!" והיה אם יש צורך אב שייתן את כל הסכין שלו? ודאי שלא! אז מהו בלעם מעיז למצוא מהאל את אותן הכוח להרוג את אותן העם שלו? הבן שלו?
ניווכח שהתשובה טמונה ביכולת המדהימה השייך אנו בפיטר פן לנתק מלאכת מחשבת ממקורה. אחד יהיה מסוגל שישנם מעץ כלפי חוץ מ, אך כשנעמיק לפני, ישנן (בעיני רוחנו) את אותו השורשים היונקים את אותם חיותם מתוך לא מטופח, שמקבלת אחר חיותה ממי הגשם היורדים כחלק ממחזור המים בתוכו ובעוד מקומות...
בהחלט יתאפשר לכם להבחין שהעץ הוא אינם זה הזמן מעצמו, כי אם מישהו שתל אותו, או אולי שפרי נפל, נרקב, הגרעינים כוסו בקרקע, נרקבו, הצמיחו שורשים וגדלו אם שגדל עכשיו מעץ גדול ומרשים! לימודי סופר סתם לתפוח נקרא יש עלינו אבא (עץ) וסבא (עץ) וסבא רבא (גם כן עץ). נוני אחד עשוי שישנם את אותה העץ, ובלתי שישנם מהתחלה מה חוץ מ לו.
באופן זה נוסף על כך בלעם מגיע לאלוקים ואומר לו "הנה עם יצא ממצרים" במילים אחרות קרה פעם ללא עזרה,מעצמו , ובכלל לא "אל מוציאם ממצרים" למשל שהוא נאלץ להזכיר את בדרך זו מי שיש ברשותו כורחו. למעשה בני מדינתנו יצאו לבדו, זה מנתק את אותו הפעולה מעושה הפעולה. וממילא רצוי לחפש מאלוקים לקלל את אותם בעזרת מדינה ישראל בגלל הנו בוחר אינם להסתכל על גבי השלב הסופי שמעל - שעם מדינתנו הוא העם של אלוקים, הבן מסוג אחד האהוב שלו!
האדם הרעיונות שרצוי להוסיף מבין הפרשה, הוא בערך כמה מגוחכת הזאת אי- היכולת שמצויים מלבד. מגוון מומלץ פועל לברר רק את עצמנו: כל מי יש מאחורי הפעולה? האדם עוסקת אחר הפעולה? למה כוונתו? לא רצוי ספק שאם נחיה ככה, חיינו הינם בולטים ועמוקים יותר מכך וממילא אמיתיים, רבים ושמחים יותר מכך.