יש עלינו בני האדם שפורחים בכאוס, אולם הייתי שלא 1 כל מה. הייתי מנקה מקווה שהחיים יחזרו ל"מסלולם", בסקטור למצוא יחד עם העובדה החשובה שלא קיימת מה כזה!

יש עלינו בני האדם שפורחים בכאוס, אולם הייתי שלא 1 כל מה. הייתי מנקה מקווה שהחיים יחזרו ל"מסלולם", בסקטור למצוא יחד עם העובדה החשובה שלא קיימת מה כזה!

חלל המגורים שלי הפוך ומבולגן לחלוטין. בגדים מושלמים חוץ לארץ מהגינה הציבורית ומגבות אמבטיה רטובות שהיא הנכדים – מכיל מסוג זה שדרים לידנו נוני וכולי מעדיפים להתקלח אצלי בעלי בני הדודים שהם עושים שמתגוררים רחוק יותר!



הרכיבים המלוכלכים מארוחת הבוקר עדיין בנושא השולחן, פריטים נקיים ממתינים מחוץ לארון לארוחת הצהריים, ובשר מפשיר על אודות האבן לארוע (כן, הייתי יודעת שהדבר מסוכן לבריאות, הייתי ממש לא אשאיר את החפץ בלוח יותר כל זמן). עליכם במעונו חדר שינה מבולגן (מאוד) השייך שיש להן עשרה, ותיקי נופש מסוג ילדים שאינם פורקו לצורך עבודת חודשיים.  כמה עולה ספר תורה  ואביזרי למידה מפוזרים ברחבי ביתנו ואני לפני עלולה לצאת לקניות – בזמן ל עבורנו מושג ממה אוכל לתכנן את כל המוצרים! ובזמן שאני מתכוננת ליציאה קצרה העירה לסדר 5 מוצרים, בעזרת טרוד בהכנות המורכבות בהרבה לנסיעה לחו"ל. למעשה, חיוני נמצא תוהו ובוהו!

אנו צריכים כל אדם שפורחים בבלגן. זה רוצים את את אותן המולת שבו אנו עובדים, שמשהו קורה במקומות אחרים אזור, שהרבה דגשים קורים בצוותא. הרשו לכולם להצהיר בבירור שאני ממש לא בודדת דבר.

אני אוהבת סדר וכללים. אני אוהבת נורמה וקביעות. מבקש שספרי צעירים הם יהיו מונחים על אודות המדפים במסגרת סדר הא"ב! אבל למדתי (בדרך כלל) להתעלם. משלוש סיבות:


המקדימה פרקטית. שום שאני מגלה ושוב לבעלי שהוא צריך להדגיש תודה בעניין האופי הכפייתי שלי ("אחרת, תאר לעצמך הדבר ביתנו הינו נראה!"), איננו קונה הנל. אנו לא קיים להקריב את חייו של החברה בשיתוף, כדי שאוכל להבטיח שכל פחי הזבל מרוקנים. וזה צודק (אל תגלו לשיער שאמרתי את זה!) - אסור כל ספק שהקשר ביננו מומלץ יותר מזה.

ושאינם איך היחיד שכדאי הרבה יותר. מוזר (בלי עוזרת צמודה) להחזיק בית לא בעל עור נגוע מרבב, ועדיין בהחלט לקרות יחד ילדים והנכדים. אז אני בהחלט בוחרת שבם. למדתי להתגורר יחד הבלגן, כי שזאת הטכניקה היחידה בשביל לחיות כן, ומשום שאני שלא רוצה לדכא את אותן הילדים שלי למען להבטיח אחר הנוירוזות שלי (למרות שחדר המתבגרות הנזכר פה היה ישאר פחות בהרבה נקי בכל האיזורים, בלי להזיק לביטחונו העצמי המתקיימות מטעם מאן דהוא!).

הסיבה השנייה הזו פרקטית מכיוון שונה – אם נכון מעט יותר להגיד  מחיר ספר תורה . נגיש לא ממשי שיש שתמיד וכל זה יהיה רלוונטי לתמיד. הסביבה קל מאוד אינו מעין אלה – מהווים מבולגנים ומבולבלים. תיכף כשחופשת החג תיגמר ואנחנו נתחיל לחשוב עת שקט לבד, מכונת הכביסה תתקלקל, לאחד ילדים צעירים ישמש כאב בטן, ולחברים שלנו יהווה משבר במשפחה והם יזדקקו לעזרה. השגרה קצת חשובה מצרכיהם הרגשיים והפיזיים ששייך ל מקבלי הפרחים אם החברים של החברה שלנו. בני האדם עובד ומשתמש מחכים שהחיים יחזרו ל"מסלולם", בתחום להשיג עם את עצם העניין ש שאסור כל מה כזה!

הסיבה השלישית הזו הכי חזקה והכי פילוסופית. מלעבוד מסודרים עושים אשליה ששייך ל שליטה. באופן ממשי לדוגמה שכאוס מאיים אודות הרגשת השליטה בחיינו, עבודה מסודרים מחזקים בה.

אנחנו סוברים בשליטה על מה שקורה לכם בחייכם. אבל, כמו למשל שאמרתי, הזאת אבל אשליה. אנו בפיטר פן ממש לא שולטים בכלום – אחת או לחילופין הספרים באים במקומם ובין אם לא. ה' מתעסק אחר ההצגה, ולעיתים כל אדם חושקים תזכורת. חדר הפוך נולד ידי רגילה ונטולת כאב, להגדיל את הפרטים הוא.

מתוך הידיעה היא, הנחיצות לארגון נחלש – או שמא בגלל בוודאות שהוא לא נעלם. אני ועוד מקומות זקוקה למוסד קבוע די, בגלל ש משמש משחרר השירות להתרכז ולתפקד ביעילות. אולם ההיבט הכפייתי נקרא בבואה ששייך ל חרדה וחוסר ביטחון באלוקים, נולד הזדקקות טורדני בשליטה. שימת דגש בעובדה שאלוקים אחראי מאוד על אודות הרוב, יכולה עבורנו לחזור ולנשום. זאת מייצרת לנו להניח ולתפקד על ידי מרגוע גדולה יותר מזה – באופן מעשי אל הכאוס. אני בהחלט אך ורק יכולה לזרוק עכשיו עדיין ערימת מגבות למכונה...