ב' – ח' אדר ב'
השנה - מספר תי"ב, כ-350 שנה לצורך הספירה, שיש להן ארץ ישראל חוזר לישראל לא לפני 60 שנה בגלות. סופר סת"ם איטר שהתחילה בחורבן מרחב המקדש המרכזי והגליית בשיתוף מדינה בדרך של נבוכדנאצר מלך בבל. פה שתמו 55 השנים שנקבעו מתחילה, יחד עם מדינתנו מתקבץ מארצות הגלות (בבל, פרס והאיזור) ומיישב מאריך את אותו ישראל.
הפרוייקט החשוב כמובן נקרא - בניית חלל המקדש, ובדרך זו החרטום קשיים מבוגרים, והתנכלויות חוזרות ונשנות מצד עמי כדור הארץ ממש לא ראו בעין מרהיבה את אותם שיבת יחד עם ארץ לארצו (נשמע מוכר?!) סופר סתם פירוש נכתב מרחב המקדש כתבה הבאה ובנייתו הושלמה אל תוך - 3 אדר. חלל המקדש אחריו עמד בנושא תילו 420 שנה או לחילופין שהוחרב תוך כדי הרומאים. תיאור מדוייק מהצלם מופיע בתלמוד במסכת גודלו של. בתצפית המרהיבה להר הדירה שבגג המרכז העולמי ששייך ל "אש" קיים סוג מדויק של מקום המקדש.
.jpg)
השנה תש"ב (1942) מלחמת העולם שניה קימת בעיצומה, יהדות אירופה יכולה לעלות בלהבות.
בגלל התופת מתארגנת, שיטה האנשים שמאכלסים את התנועה הרוויזיוניסטית ברומניה, משפחה מטעם כ- 760 יהודים שבורחים מאימי המשטר הפשיסטי, ע"מ להגיע לארץ.
הם עשו ספינה יש אפשרות ורעועה - ה"סטרומה" - ויצאו לדרך. ההפלגה שהיתה צריכה יותר להימצא קצרה, הסתבכה. המנוע הישן השייך הספינה התקלקל במרכז הים השחור והספינה נגררה לאיסטנבול, שם שהתה לאורך עשר שבועות. הטורקים התנו את אותן שהות המעפילים בחופיה בהסכמה מטעם ארץ אחר לתפוס זאת, אך מדינה כדלקמן אינן נמצאה.
הבריטים ששלטו בארץ, היעד המתקיימות מטעם המעפילים, סירבו בעקשנות לאפשר להם להגיע למעשה עבור קיזוז מספר הסרטפיקטים (אשרות הכניסה) שניתנו לעולים.
על גבי הנוסעים (למעט שמונה) הוטל הסגר ונאסר מה לרדת מהספינה, בתנאים הנוראיים ששררו בכל שיער פרצו זיהומים ומחלות, והורגש מחסור בדברים מתקנים פשוטים למשל זולל.
לסיכום, לא לפני נסיונות רבים לפיתרון קבעו הטורקים להשליך מהספינה בשאר אזורי סכום ובאמצעות כך בליל ז' אדר תש"ב נגררה הספינה לתוך הים השחור, ושם הופקרה נעדר עזרה.
משנתם למחרת, צוללת רוסית זיהתה רק את הספינה בטעות כספינת אויב, (ההוראות מטעם הצי הסובייטי היו לירות בשאר אזורי חומרי שייט לא מזוהה) וירתה טיל טורפדו לעבר הספינה. הפגיעה גרמה לנזק בסדר גודל עולמי, והאונייה צללה זריז.
בתוך המון העובדים שהיו אודות הספינה הוא רק שניים שרדו, בסיומה של שנאחזו בקורה מהספינה. גַחְמָנִי לילה שלם במים הקרים נפטר אחד מהם, ורק ניצול של אף אחד לא - חיים סטוליאר- הצליח לעלות ליבשה כעבור שנמשה באמצעות דייגים טורקים.
הספינה סטרומה הפכה לסמל למדיניות הקשוחה ולאטימות מטעם הבריטים הגלל המצוקה ששייך ל בני העם היהודי.