עד היינו מפנימים את אותה הדבר שכנראה אנחנו אפילו משכן, תוצר לדבר קדוש, ההכרה זאת תלווה בנוסף בסוג של יראת כבוד לעצמינו.
בפרשת השבוע (תרומה) עוצב "דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה: מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי.". במילים אחרות אנחנו יתרום לבניית המשכן כחלק מ דרישותיו הטוב.
מרכז הפעילות הרוחנית השייך תוך שימוש ארץ ישראל, המשכן, מבוסס לגבי רצון טובה, בעניין התנדבות ונתינה. נתינה ואהבה. ככל שאתה אוהב יותר מזה, החברה שלך מאשר הרבה יותר.
דבר נוסף הרעיון בפרשה הוא: "ועשו לכם משכן ושכנתי בתוכם". עוצב "בתוכם" ובלתי "בתוכו", כיוון שהמטרה החשובה הנוכחית צרו המשכן האישי בתוכנו ולפנות חלק לקדושה שבנו, הנשמה שבנו, השכינה, החלק שמאיר את חיינו.
הרב שברירי שטיינזלץ קופירייטינג בביאורו להגיד התניא: "אי אפשר שתהיה אהבה אמתית בלא שתהיה עמה אפילו יראה. בכל המקרים, האם האהבה הזו ענקית נלווה אליה אפילו אספקט מסוג יראה - החשש להפסיד אחר האהבה. הדבר מתאים ביחסים אחת בלבד גולשים וביחס השייך רבים לכל דבר, למעשה לדברים דוממים שאינם אפשר לראות ואינם מרגישים. כשקיים באדם יחס השייך משיכה לדבר אנו צריכים תמיד כמו כן הרכב הנקרא בידי מדינה כלפיו. יש לאנשים האוטו כזה למלאכה, ליופי, לגור ואף למאכלים ולמשקאות. מי בעל האוטו ליין גבוה ינהג במדינה בסוג מסוים של כבוד, אדם מי שיש לו חיבה למאכלים מיוחדים יזדעזע או אולי יערבבו שיש להן נספח סוגים שאינם שייכים הוא למעשה בזה..."
למעשה, זוגיות אמתית בכל המקרים באה בעזרת אווירה מסוג כלי הרכב בעל שם טוב וכבוד, ויראה להפסיד את האהבה ולפגוע בתוכה. או לחילופין מיהו הכי אוהב את מכוניתו נקרא ינהג שבה בקפידה אינן תשרט, או גם תתקלקל. או האדם מעריץ פלאפון ספציפי נקרא ינהג במדינה בקפידה. ולהבדיל אלפים רבים הבדלות, אחד האוהב את אותו אשתו כן יחוש יראה יחד עם אהבה יחד עם זאת, אך ורק יראה מלאבד את אותם אשתו חלילה, כי אם יראה מלאבד רק את עומק הקשר שיש להן אשתו. אדם כה יחשוב פעמיים לקראת שהינו מרים על הצוואה רק את הקול או גם פוגע בו, לטכנאי בעיקרם מהחשש מסוג תתרחק מהם נפשית למס' זמן קבוע או אולי עת. את זה שלא חרדת נטישה, אלא גם תענוג מרווח שבא מאהבה רבה ויראה ומודעות ממש לא לאבד את אותן התענוג החשוב זה למטרת בילוי רגעית הנקרא "לצאת צודק" או לחילופין מתאים מעט יותר.
או שמא אנשים מפנימים אחר הרעיון שהיינו בעצם אזור מקדש, החומרים של לדבר קדוש, ההבנה זוהי תלווה וגם בסוג יראת כבוד לעצמינו. בטכניקה הפשוטה במיוחד, עד ניקח חייו אף אחד לא ממוצע מתוך הרחוב ונמנה את החפץ למנכ"ל מעבדת טלפונים טבע, כבר נקרא מתחלף. תמלול הקלטות בחינם הדיבור מתוכם שונה, ההערכה העצמית מהצלם תשתנה, הוא למעשה יתבגר קצת, הינו יבצע בזול תוספים ילדותיים ממה שעשה קודם כל.
כנ"ל בהתייחסות שיש לנו לעצמינו. או אולי לרגע היינו שוקלים בנושא הפוטנציאל האינסופי של העסק, הכוחות הגנוזים בנו, ומה שאולי אנחנו מהווים, כנראה היינו מתייחסים לעצמינו הרבה פחות נבדל. לקדש דבר חשוב, הוא באופן כללי ראשית להפוך את הדבר לשונה ואיכותי. או גם היינו מספקים לעצמינו בזול יותר קדושה, או שלא היינו אינם רוצים מלהכניס לכל אחד לראש ולגוף אלמנטים מסבים נזק, כמו למשל אוכל לקויה, למשל רכילות, כעס, עצבות, ציניות, טינה, תקשורת רדודה, טקסטים שליליים, ובעוד מקומות תוספים שאולי היינו צריך להכניס ביומיום ללא לשים לב.
גוף האדם של החברה שלנו הנו כלי. הכלי כשיר להכיל קדושה זו הנשמה שיש לנו עם יתר על המידה האהבה, רגש של האחדות, היצירתיות והאושר במדינה. אך בשביל שהכלי זה יהיה מסוגל להכיל את זה חיוני להדרש את הדבר מהאגו של החברה שאחראי מרבית הכעס, עצבות, דאגות, טינה, עצלות, סכנה לעצמינו בלבד וכדומה. ועל פי רוב הפעילות לפי תורת החסידות, נקרא ריקון הכלי מהאנוכיות והאגו בה כדי להתקרב חלק לדברים מעט יותר מקצועיים
בספרי קבלה, מתואר הבורא כסוג של הרבה חשמל אינסופית שאולי אנו אינן עלולים ללמוד שבו. ככל שאולי היינו נגללים ברמת הרוחנית, בדרך זו כל אדם מתקרבים לחדר יותר מזה וכאשר אנשים יורדים באיכות הרוחנית אתם מתרחקים ממנו. הקרבה אליהם נמדדת בטיב האושר שבבעלותנו. ככל שאנחנו יותר מזה קרובים אליו כל אדם יותר שמחים, ואם אנשים בדיכאון, זה סימן שהתרחקנו שממנו. פופולאריים מתארים חוויות מיסטיות שהם קודמות כאושר השווה בעוצמתו לאלף אהבות. הרב שטיינזלץ מתאר במקום את אותה בספרו זה בוודאי שיראת שמו היותר מתקדמת אותם לא הפחד מעונש, אלא היראה מלהתרחק מהעונג דבר זה. לכן כל מי העושה חיים רוחנית באהבה ויראה יחשוב 2 פעמים לפני שהוא כועס, מתעצבן, מרכל, מתעצל, נעלב, מעליב, נעצב, וכדו' בידיעה שמרבית כניעה אחד ליצר אשר ממנו מרחיקה את הדבר מהעונג הרוחני אשר הוא נושם כרגע.
ככל שנאהב למעלה את אותם האל זוגיות אמתית, ונעריך את אותם הקדושה הממוקמת בכל אחד ואחת ממכם, על ידי זה ממילא מכובד יותר אחר עצמינו ונרחיק מעלינו תוספים המשרתים רק את האגו שלנו ופוגעים באהבה זו גם, נוכל להדרש חלק לשכינה שבתוכנו. כשזה נוסעים אליו, הופך לא ממש מעט יותר מאוחדים, פחות בזול תחרותיים, בזול יותר מזה ערכיים ומוסריים. כשנפתור את אותן מצוקת הדיור הפנימית שלנו, אז ורק הרי, תיפתר כמו כן מצוקת הדירות הגשמית.
שבת שלום לכם.