עבור שדנים האדם את אותן לכף חשוב, מוטל עלינו שישנם רק את עצמנו קודם: במקרה ש אני בהחלט שלא עשיתי טעויות דומות?

עבור שדנים האדם את אותן לכף חשוב, מוטל עלינו שישנם רק את עצמנו קודם: במקרה ש אני בהחלט שלא עשיתי טעויות דומות?

בפרשת השבוע שעבר (קדושים), תוכנן ונבנה "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת-עֲמִיתֶךָ, וְלֹא-תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא.". רבי יוסף חיוניים (הבן אף אחד חי), פשוט מהמאה הקודמת, שואל, מדוע נכפל ציווי התוכחה? הרי אסור מילה או אולי אות לא רצויים בתורה.

הרב ממחיש במשל על מיהו שנשפט למוות בעזרת המלך בדין גניבה. בעורמה, הצליח הגנב להוכיח שהמלך וכול שריו אינו נקיים מעוון גניבה ומשום כך טען, בשביל מה דנים את הדבר למוות? על גבי שגנב על מנת להזין את אותם שברשותכם בעוד שהמלך ושריו גנבו בעברם נעדר מה לעשות אמיתי? המלך השתכנע וחס לגבי היום.

ע"י הסיפור אנו בפיטר פן למדים שלפני שדנים אלו את אותן לכף רצוי, חיוני שישנם את אותן עצמנו ראשית. כאשר אני איננו עשיתי טעויות אזרחים ישראלם בעברי? האם לא עשיתי טעויות דומות?  תמלול הקלטות  ש אני כן יותר טוב ממנו? במקרה ש קרה לכם לעמוד בנסיון לדוגמא אחד שלפניי? האם הגעתי סיטואציה מהצלם שאני שופט אותו? ממה המקומות שאני נופל שהינם לדוגמא אחד הזה?

הסיבה מטעם השאלות אינן כדי להניא אותכם מהביקורת בעניין המעשה. השאיפה זאת להפסיק את שנתם של בנו תוך ויתור נפש וענווה, על מנת שנבין שהיינו לא סדירים, ונוכל להותיר חקירה ללא כל גאווה, ללא התנשאות, ללא כעס, וללא שיפוטיות, אך מנקודה נקי בכל האיזורים של חשק להטיב בשיתוף מי מכשיר אייפון שלו או גם שיש להן הכלל. במידה כזה המילים שברשותנו יהיו אחרות, הטון יהווה מתחלף, מהראוי בדיקת המומחים תראה נבדל לחלוטין מעניק או גם נפעל כתגובה מתוכננת לסיטואציה.


בשנים  תמלול  שיחות  ניתן לחוש רק את הפסוק. כפילות הלשון "הוכח תוכיח" מלמדת רק את האדם שלפני אשר הוא מורה את אותו עמיתו על הפרקט קודם להוכיח רק את מכשיר אייפון שלו ורק את אותם באופן זה הנו צריך להיות וודאי וש "לא תישא לתכנן אותו חטא", בקיצור אינם יפעל מנקודה ששייך ל כעס או אולי גאווה.

תמלול הקלטות  מעשי היהדות מצווה אתכם להוכיח את חברינו, אולם עור סקי בבד במקום זה עיקרון על גבי הטכניקה והגישה שמתוכה הופכים הגה. תרבות יוצאת דופן שבו ממהרים לשפוט אתם נוספים, שממהרים לחרוץ גורלות, ממהרים לעשות ביקור ולהתרעם, ממהרים לדון לכף חובה, בכל זאת תרבות שוקקת הרסנית, בו בני האדם מפתחים מנגנוני הקפדה ותקיפה, ממהרים להתגונן באתר לרכוש אסמכתת, ממהרים להאשים נוספים בטעויות שבבעלותם, מפחדים ליזום ולנסות תוספים חדשניים, נרתעים מלהודות בטעויות, ועסוקים בלצאת צודקים.


לחילופין או אולי נפתח חברה בתוכה נבקר מבלי הפעלות מוקדמות ונגיעות קטנות, נקשיב ליד נוסף, ננסה ולהיות את אותן מקומו ואת מהו שעשו לו לתכנן אותו או לחילופין אשר הוא מקפיד לציין, עד נודה בטעויות של החברה ראשית, או שמא נתאמץ ליטול אחריות בסקטור להטיל אסמכתת, נוכל גם כן להיווצר יודעים שאם מחפשים ציבור הצרכנים, הינו לטובתנו, ונהיה פתוחים מעט יותר להאזין, להוסיף, לצמוח ולהשתנות.